בפרק 'זמן להתעורר!  – סימנים מהיקום' – דיברנו על נורות ותמרורי אזהרה המופיעים בזמנים שבהם אנחנו מתחילים לפשל (לעצמנו) ולסטות מהדרך שלנו, ועל האופן בו היקום מעורר אותנו להבנה ומאפשר לנו לבדוק מראש מה נכון עבורנו.

אבל רגע. הבנו סוף סוף שקיבלנו סימן. איך יודעים למה זה קשור בחיים שלנו? על איזה אי דיוק או סטייה הם מצביעים?

איזה עומס ובלאגן. מאיפה מתחילם לבדוק?

גם אחרי שיודעים לזהות את הסימנים, לא תמיד מבינים לאיזה נושא או תחום בחיים שלנו, הם מקושרים. או במילים אחרות; סימן יכול להופיע בחיים שלנו, נבין שאכן מדובר בסימן, אבל לא נדע על איזה דבר לא נכון בהתנהלות שלנו, אותו סימן מבקש להצביע. מה בבחירות שלנו או בדרך בה אנחנו מתנהגים, מתנהל בצורה שאינה נכונה להתפתחות שלנו ולהתקדמות.

מכיוון שהחיים שלנו מאוד מורכבים (לא רק ברמת המורכבות ההבנתית והעלילתית, אלא מורכבים גם במובן של ריבוי התחומים והפעילויות, לפעמים ההתבוננות על החיים כמארג אחד, מאוד מבלבלת. מן תחושה של 'מרוב עצים לא רואים את היער'. הכל מרגיש עמוס ולא ממש ברור מאיפה להתחיל להסתכל על הדברים כדי לבחון אותם. משום כך, הצעד הראשון לטובת ההבנה, הוא לפרק את התמונה הגדולה לחלקים קטנים, ואז לבחון כל חלק וחלק בנפרד.

החיים כעוגה – פרוסות ותחומים

כדי לדעת לאן לשייך את המסרים שאנחנו מקבלים, אפשר להתבונן על החים שלנו כמו על עוגה עגולה, ולפרוס אותה בדמיון לפרוסות, כשכל פרוסה מעוגת החיים שלנו, מייצגת תחום חיים אחר.

פרוסה אחת תתייחס לנושא הזוגיות, האחרת להורות שלנו, זו שלצידה לחברויות (חברים/חברות שלנו), אחת נוספת למערכת היחסים שלנו עם ההורים – וכך הלאה. משסיימנו למפות את התחומים, נתחיל להתייחס לכל אחד מהם, ונבדוק מה עשוי היה להשתבש, שדורש את תשומת הלב שלנו.

מחברת, עט ומתחילים!

קחו נייר ועט, וציינו לכם את התחומים המרכזיים

• הורות
• הורים
• זוגיות
• עבודה
• לימודים
• חברויות
• מקום מגורים
• דאגה לגוף ולעניינים אחרים
• לאן הולך הזמן והכסף שלכם?

סדר בחינת התחומים אינו חשוב. תתחילו מהמקום שבו בא לכם להתחיל. חלק מאיתנו אוהבים לטפל קודם בדברים הגדולים, חלק מעדיפים לנקות את השטח מהדברים הפשוטים יותר,  כדי להשאיר מקום עניינים המהותיים לסוף. מה שתבחרו, יעבוד. עכשיו משבחרתם היכן להתחיל, הקדישו מחשבה לאופן בו אתם מתנהלים בתחום שאתם מתייחסים אליו, כשאתם בודקים שני דברים מרכזיים:

האחד – איך אתם מרגישים לגביו??

האם יש שם שמחה (לא כל יום, אולי לא תמיד, אבל שהשמחה עדיין נמצאת בתוכו)? האם נח לכם בהתנהלות שלכם? האם אתם מלאי אנרגיה כשאתם מתפקדים בתוכו? זה נכון שיש עליות וירידות, ונכון שרגעי האושר הם לא עניין של רצף. אבל האם יש שם מאלה מספיק עבורכם – כי אם לא…. יוסטון, ווי -הב- א -פרובלם?

והשני – האם הוא נכון לכם? ובמילה 'נכון' אנחנו מתכוונים ל – האם הוא מקדם אותכם בחיים?

האם אתם מרגישים שאתם מתפתחים בתחום הזה?  האם הוא קו ישר (ומת), או האם יש שם מן הלמידה, ההשתנות וההתפתחות.

מכאן – סקרנו בכל אחד מהתחומים, שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם, ונקודות למחשבה. היריעה כמובן רחבה בהרבה, אבל הדוגמאות שתקראו כבר יאפשרו חשיבה עצמאית רחבה בהרבה.

תחום הזוגיות – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

קחו לדוגמא את נושא הזוגיות. איך אתם מרגישים לגביו? האם אתם עדיין לומדים מבני הזוג שלכם? האם אתם נהנים מהזוגיות הזאת? האם אתם באמת רוצים את הזוגיות הזאת? האם ייתכן שאתם נמצאים בתוכה רק כדי לא להיות לבד (אם כן, הנה לכם עניין שלגביו קיבלתם סימן)? או רק בגלל ביטחון כלכלי? האם אתם כנים ואותנטיים בתוך הקשר? האם אתם מביאים את עצמכם לידי ביטוי? האם אתם אומרים מה שאתם חושבים בכנות? האם קיימת בינכם עדיין משיכה פיזית? (אחד הסימנים המובהקים לכך שאתם לא במקום הנכון הוא היעדר מוחלט של משיכה/תשוקה לבן הזוג), האם יש דברים שאתם עושים יחד ואתם נהנים מהם? האם אתם עצמאיים כלכלית בתוך הקשר? האם יש איזשהו סוג של הקטנה-אלימות מילולית או שליטה שאתם חווים בתוך הקשר שלכם? האם מישהו מכם נוהג לשקר לשני? האם אתם חיים בתחושה של פחד בתוך הזוגיות? האם אתם נותנים לבן הזוג שלכם לקבל את כל ההחלטות? האם אתם עצמאים בבחירות שלכם לגבי עצמכם? (לבוש, מקום עבודה, פנאי)? האם בתוך הבית, בינכם הכל תקין, אבל כשנמצאים בחוץ, עם אנשים נוספים, אתם חווים מבן הזוג שיפוט או התנהגות לא נעימה (ולהיפך). הזוגיות היא אחד התחומים שבהם מתבצעת הלמידה הגדולה ביותר וההתפתחות הרבה ביותר שלנו. בידקו אותו היטב, גם את ה'ביחד' וגם את ה'לחוד' שלכם.

תחום הלימודים – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

נרשמתם ללימודים או שאתם בעיצומם של לימודים. האם מה שאתם לומדים הוא באמת מה שאתם רוצים ללמוד? לא מה שההורים חושבים שנכון עבורכם, לא מה שבמשפחה שלכם נהוג, לא מה שאתם חושבים שיביא לכם יותר כסף או כבוד. האם זה מה שמעניין אתכם? האם אתם מחוברים מבפנים לנושא שאותו אתם לומדים?

נושא אחר שסימן יכול להצביע עליו בתחום הזה, קשור לבזבוז אנרגטי של 'לימודי יתר'. האם אתם 'לומדים סידרתיים'? עוברים מלימודים ללימודים, אבל נשארים באיזה לימבו של תיאוריה, מבלי שאתם מתקדמים ומקדמים את עצמכם באמצעות הלימודים הללו? יש אנשים שמבלים תקופות חיים שלמות בלימודים שאין בהן דבר וקשר ביחס להתפתחות שלהם. בדקו האם ייתכן שאתם לומדים משהו שלא משרת אתכם, או שהייתם אמורים לסיים כבר ללמוד ולהתקדם ולהתחיל ליישם.

תחום הקריירה – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

עם יד על הלב, האם אתם עובדים בעבודה שאתם אוהבים? כזאת שמעניינת אתכם, מעשירה, מציבה לכם אתגרים וגורמת לכם להרגיש שאתם לומדים ומתפתחים? זה נכון שלקום מחר בבוקר, להשאיר את המפתחות על השולחן וללכת, הוא צעד קיצוני ולפעמים גם לא אחראי. אבל ההסכמה לראות את הנושא, היא כבר תחילתה של דרך.

בנושא הקריירה, כדאי לשים לב לכך שלפעמים, מקום העבודה נכון לנו, אבל ההתנהלות שלנו לא נכונה. ייתכן שאנחנו נמצאים בתפקיד מעניין ובחברה מצויינת, אבל הבוס שלנו מתנשא או מציק, והסימן מבקש בכלל לעורר את תשומת ליבנו לכך שאנחנו נדרשים לבחון את נושא הציות לסמכות, או את העצמאות המחשבתית, או את חיזוק הביטחון העצמי. אולי בכלל 'המשימה' שלי היא ללמוד שלא לקבל סמכות כ'תורה מסיני'. להתמודד.

עוד דבר נוסף שכדאי לבחון, האם אתם עובדים נכון? מבזרים סמכויות? האם אתם משאירים אצלכם כח רק מחמת הרצון לשלוט? האם אתם עובדים יותר ממה שאתם מרגישים שנכון לכם? (לא, אנחנו לא מדברים על השקעה שמגיעה מהרצון להתקדם ולקדם, אלא ההשקעה הזאת שגורמת לכל מצבורי האנרגיה שלכם להתרוקן  ומשאירה אתכם מותשים ומדוללי אנרגיות).

תחום החברויות – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

הדבר המשמעותי ביותר שכדאי לבדוק בחברות הוא האם מתקיימת בה הדדיות? האם אתם רק נותנים? האם רק מקבלים? האם מתקיימת תלות של אחד מכם בשני? האם בחרתם לכם חבר או חברה ברמה 'נמוכה' מכם, כדי להרגיש חזקים יותר? האם אחד מכם מנהל מערכת של ניצול את השני? האם אתם מתנהגים בתוך הקשר בצורה אוטנטית? האם מדובר ב'חברות עיוורת', אפילו הערצה, כזו שלא רואים בה את המציאות – כולל את החולשות של הצד השני? האם החברות הזאת כבר לא עובדת בשבילכם תקופה ארוכה, אבל מכיוון שהיא ארוכת שנים, אתם ממשיכים לקיים אותה למרות שברור לכם שזה כבר  לא….

תחום ההורות – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

האם ההורות מתישה אותי?  מתישה מתישה. לא מתישה לפרקים. כי נכון שההורות מכילה עומסים גדולים, אבל אם אנחנו מתנהלים נכון בתוכה, יש בה הרבה רגעים של שמחה וכייף. שימו לב – אם אתם חווים התרוקנות מלאה, אם ההורות שלכם תופסת כל חלק מההוויה שלכם או לא מאפשרת נשימה; אם היא נדמית כמאבק בלתי פוסק שאין בו הפוגה והקלה- הרי הסימנים שאתם מקבלים מצביעים על כך שיש לעבוד אחרת בתוכה.

בידקו האם אתם מאפשרים לילדים לקבל החלטות משמעותיות עבורם – לבד (לבוש, מסלולי לימודים, נתיב גיוס בצבא, בני זוג, חברים, גינוני התנהגות ועוד). האם ייתכן שאתם מפעילים שליטה באמצעות הפחדה, כסף, היעלבות, התנתקות, מעורבות יתר, וכד'.

אנחנו יכולים להעניק מעצמנו רק כשיש גם התמלאות,  ואנחנו בהחלט לוקחים בחשבון שיש תקופות מציפות ולא פשוטות בכלל במהלך ההורות (החל מהתקופה שלאחר הלידה, ודרך הפיקים של גיל ההתבגרות או קשיים אחרים שצצים במהלך השנים). יחד עם זאת, שיגרה המאופיינת במאבק אחר מאבק, או בהתמסרות טוטאלית של ההורים לנושאים הקשורים לגידול הילדים, לרוב מצביעים על  בדק בית אמיתי שיש לבצע.  כן נרצה בשלב הזה, להחריג מערכות הוריות מיוחדות, לדוגמא לילדים עם צרכים מיוחדים. שם יכולה להיות למידה של ההורה את נושא הנתינה/אהבה ללא תנאי. אבל שוב, מדובר בשיעורים מאוד מסויימים ולא מייצגי הכלל.

להורים לילדים בוגרים: בידקו האם אתם ממשיכים להחזיק את הילדים גם אחרי שהם אמורים לדעת להחזיק את עצמם לבד? האם הם גרים אתכם בבית? האם אתם ממשיכים לבשל, לנקות, לכבס, לסדר להם את החדר, להתווכח על הכלים בכיור, ולממן להם כל דבר ועניין (כולל העברות כסף קבועות לחשבון כדי לכסות  להם את המינוס, גם כשהם בני 30)?  הרבה מאוד הורים הולכים לאיבוד בשלב הזה. שימו לב לנקודה הזאת. אם אם מקבלים סימנים, וכך נראת מערכת היחסים עם הילדים שלכם, הסימנים עשויים להצביע על כך שאתם לא במקום הנכון.

מקום מגורים – דוגמאות:  מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

אם אתם גרים במקום שאינכם רואים את היופי והטוב שבו, ואם אתם מרגישים תחושה של כובד ועצירה אנרגטית כשאתם חושבים על ההבית שלכם או המקום שבו אתם גרים – ייתכן והסימנים שאתם מקבלים קשורים לתחום הזה.  השהייה במקום מגורים לא נכון, למרות שנראית לכם אולי שולית, היא ממש נוגדת תסריט, ועשוייה לעצור את החיים מלהתקדם.

אם אתם שאפתנים ואנרטיים שחיים במרחב מנומנם, אתם עשויים לאבד אנרגיה. אם נדרשות נסיעות ארוכות מהבית למקום העבודה, ואתם מותשים מכך (ולא עפים על עצמכם עם מוזיקה או עם  פודקאסטים, ומברכים על הזמן שיש לכם לבד עם עצמכם באוטו) – כדאי לבדוק האם אתם במקום הנכון. בית שגדול על מידתכם ושואב כסף ללא הכרה בכל הנוגע לתחזוקה שלו, או מנגד מגורים באיזור מצומצם בתנאים לא נוחים – גם הם דורשים בחינה מדוקדקת.

ההורים שלנו – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

הנה כמה מקרים לבחון אותם, בהתנהלות שלכם מול ההורים. כל אחד מהם הוא מקרה שעשוי להעיד על התנהלות לא נכונה שלכם, ועל סימן שיכול להגיע על מנת לעורר אתכם להבנה. למשל: אתם נותנים לאחד ההורים שלכם לנהל לכם את החיים. לקבל עבורכם את ההחלטות (בני זוג, עבודה, מה שתעשו בשעות הפנאי). הם משפיעים על מה שאתם לובשים, איזה תפריט אתם מכינים ואיך אתם מגדלים את הילדים שלכם.

זה נכון, הרבה פעמים יש להם הערות נהדרות ותרומה אמיתית. אבל האם מדובר בעצה טובה מעת לעת, או בהשלטות כוללת על החיים שלכם? או דוגמא נוספת;  אתם ממשיכים להיות שם בשביל ההורים שלכם, גם כשהם מזלזלים בכם, מתעמרים בכם או מתעללים. האם ההורים שלכם שולטים בכם באמצעות כסף שהם נותנים לכם? או לחילופין, האם אתם דואגים להורים בצורה שלא משאירה שום זמן או מקום לביטוי עצמי (מכירים את הנערות בתרבויות מסויימות, שמקריבות את חייהן על מנת לסעוד את ההורים? לא מתחתנות, לא עובדות, לא מבלות ולא לומדות?). בדקו כם את התחום הזה בקפידה ובכנות. ..

גוף – דוגמאות: מה כדאי לבדוק כשמגיע סימן

נכון שהגוף הוא זה שדרכו אנחנו מקבלים סימנים, אבל הוא גם נושא השסימנים עשויים להצביע עליו. למשל, הזנחה של הגוף במובנים של תזונה, טיפול ובדיקות רפואיות. בצד השני – ישנה כמובן התנהגות המקדשת את הגוף. ניתוחי יתר, דיאטות קיצוניות, סגידה למראה, פעילות ספורטיבית אובססיבית שאין בה הנאה אמיתית אלא רק אמצעי להאדיר את מראה הגוף. בתחום זהז מומלץ לבדוק גם האם אנחנו מספקים לעצמנו את שעות השינה הנדרשות או האם אנחנו מלעיטים אותו בחומרים ובתרופות המקשים על בהירות וחשיבה ממוקדת.

 זמן וכסף – בידקו היכן הם מושקעים

אחרי שסקרתם את כל הנושאים, מבט אחרון על החיים שלכם. על יממה אופיינית, שבוע, חודש, שנה. לאן הולך הזמן שלכם?

כמה ממנו מוקדש להתפתחות ולהתקדמות? כמה ממנו מושקע בשיטוטים ברשתות החברתיות (זה חשוב באמת, אבל האם אתם נמצאים שם שעות בכל יום)? כמה ממנו מתבזבז על בינג' בנטפליקס? כמה בשיחות סרק עם אנשים שאתם מרגישים ששואבים מכם את כל האנרגיה? כמה הושקע בדברים שגילתם שהיו בחירות לא נכונות – רק מכיוון שלא עצרתם לבדוק דברים מראש ולבחון האם הם נכונים עבורכם? כמה שעות בשבוע מושקעות בנקיון אובססיבי? בנסיעות ארוכות ומיותרות הנובעות מחוסר תכנון נכון של לוח הזמנים? חישבו בגדול – כמה מהזמן שלכם אתם יכולים לזקוף להשקעה בהשגים שקידמו אתכם כאדם בתקופה האחרונה? בהתפתחות האישית שלכם?? ,

ובנוגע לכסף – כמה מהכסף שאתם מוצאים הוא כסף שאתם ממש ממבזבזים? האם אתם מתנהלים איתו נכון? כמה ממנו מושקע בבגדים שלא תלבשו לעולם פעם נוספת – -בחוגים מיותרים לילדים? במותגים-תכשטים-מכוניות מהודרות-חופשות אקסטרווגנטיות-מסעדות פאר -ועוד ועוווווווווד .

שוב. אנחנו בעד ליהנות מהחיים. לטרוף אותם בביסים גדולים. אבל בין הנאה לבין בזבזנות, יש הבדל. כדאי לבחון האם אתם עוברים את הגבול.

לאכול את עוגה

אחרי שהצפנו דוגמאות מכל תחום, אנחנו שולחים אתכם בחזרה לעהודה מעמיקה הסוקרת את כל אחד מתחומי החיים.

ואפשר לבצע את הסקירה הזאת בנחת, עם כוס קפה ובה, מוזיקה חרישית, ועוגה מצויינת. מומלץ בכתב. מומלץ בקשב פנימי גדול ובכנות רבה מאוד.

לינק לעוגה אחת שאנחנו אוהבים במיוחד (קראק פאי כמובן!) – מכאן או או מכאן.

.

.

נכתב על בסיס הדרכהשל  עופרה אור העוסקת בהדרכה והנחייה מבוססי תודעה, תוך שימוש ביכולות תקשור ולימודי ׳תודעת העל׳ פורצי הדרך. היא מובילה סדנאות ומלווה זוגות ויחידים המבקשים לבצע שינוי מהותי במהלך חייהם.
הקורסים, הסדנאות וההדרכה האישית מאפשרים הבנה עמוקה המשנה מציאות, חשיבה רב מימדית, נקודת הסתכלות שונה והזדמנת לחיים אותם תמיד ביקשתם.

The post החיים כעוגה – איך להבין סימנים appeared first on HACAPSULA.

היא רהוטה, דוברת בחסד עליון ומחזיקה בדעות פורצות דרך, יש האומרים – שנויות במחלוקת.  הכירו את ד"ר שפאלי סבארי, פסיכולוגית קלינית וכוכב עולה בשמי ההורות המודעת, סופרת רבי מכר בתחום ההורות והמשפחה, מרואיינת נחשקת ואורחת מבוקשת בתוכניות הטוק-שואו בארצות הברית. שפאלי, מתמקדת באינטגרציה של תורות המזרח, התודעה והמיינדפולנס עם עולם של הרחבה שינוי וצמיחה. במרכז תפיסת העולם שלה, העמדה לפיה במקום להקדיש זמן, משאבים ומאמצים 'לתקן' את הילדים שלנו, מוטב ש'נתקן' קודם את עצמנו, ומוטב עוד יותר שנאפשר לילדים שלנו להפוך להיות מי שהם באו להיות כאן מלכתחילה. ההרצאה שלה נוגעת בכל עצבי ההורות החשופים, בכל הציפיות, הפרדיגמות, המיתוסים וההרגלים.

תקציר של ההרצאה המרתקת שלה ועקרי הדברים שהיא מאמינה בהם, מונחים כאן  (וידאו של ההרצאה בהמשך).

האירוניה והפרדוקס של החיים וההורות

אנחנו לא מפסיקים לחפש את אותו הדבר המיוחד שלשמו הגענו. המשמעות. המטרה. הנוכחות המלאה. אנחנו כמהים להרגיש את החיבור העמוק פנימה ומול אחרים, לגעת בשפע האינסופי שהוא הזכות הבסיסית שלנו, ונמצאים בחקירה מתמדת אחר הבנת המטרה והמענה על השאלה: לשם מה נולדנו. אבל שם, בשאלה הענקית והחשובה הזו, טמונים גם האירוניה וגם הפרדוקס של החיים.

מה שאנחנו כאן כדי לתבוע, הוא מה שכבר היה לנו פעם. היה לנו את אותו דבר שאנחנו כמהים אליו היום, כשהיינו ילדים. ילדים שידעו נוכחות, יופי, משמעות, רגע של אושר ליד עלים שהצטברו על המדרכה. תשומת לב מלאה לכל מה שקורה ונוכחות מלאה ברגע הזה. אנחנו היינו הילדים האלה שהביטו בהשתקפות במראה וראו רק יופי ושלמות. היינו הילדים האלה. אלה שמעולם לא חשבו שהם פחות ממשהו, לא הרגישו שהם צריכים לעשות משהו כדי להוכיח 'ראויות'. היינו שלמים, משמעותיים,  מחוברים, נוכחים. באמת שהיינו הילדים האלה.

אבל אז, משהו קרה.

המבוגרים בחיים שלנו קרו.

ההורים שלנו קרו.

התרבות קרתה לנו.

ולפני ששמנו לב, הנה הפכנו לחלק מתוך המערכת שקוראים לה ילדות. השוואות, מדדים, מה נכון לעשות, 'אתה פחות מ', 'אתה יותר מ', אתה צריך להשיג, להתאים, להיות שייך. במילים אחרות, להחביא את מי שאתה, את אותו אתה האוטנטי. וכך, שכבה אחר שכבה, מי שאתה ומה שהיית, נקרעים ממך חתיכה אחר חתיכה, והעצמי שלך נותר מאחור על מדרכת הילדות שלך.

מחטף של האני העצמי

ממושמעים ונאיבים אנחנו סומכים על ההורים שלנו, על התרבות. 'אולי הם יודעים מה לעשות כדי היות מצליחים' אנחנו שואלים את עצמינו כילדים, והנה, אנחנו כבר בתוך המנגנון, מסמנים V בכל הצ'קבוקסים הנדרשים. ציונים, השגים, קריירה, מקום מגורים נחשק, מכונית יקרה. נישואין מס' 1 אחר כך גם מספר 2.  ילד, 2 ו-3 כי ככה נכון. עוד סימון, ועוד V ועוד אחד.

כמה מאיתנו הבינו שהסידור הזה לא ממש עובד והפכו למורדים וכשגם זה לא עבד מול כל ההתניות והציפיות, היו מי שברחו לסקס, סמים, אוכל או עבודה ללא גבולות. ובלי שאנחנו מבינים איך בדיוק זה קרה, אנחנו מוצאים את עצמנו באמצע החיים, שואלים את עצמינו – האם ייתכן שאנחנו עצמינו לקחנו חלק בטירוף הזה של השיכחה? בשקר הגדול ביותר שיש? זה שמבצע מחטף של האני העצמי, מניח מסכה ומשאיר לנו ברירה אחת והיא להתאים את עצמינו במקום לזהות מי אנחנו?

פחד שהופך לשליטה, ושליטה בשם האהבה

כולנו, ההורים, שוחים באותה בריכה ושותים את אותם 'מי הורות'. אוחזים את הילדים במקום לשחרר. במקום להתבונן פנימה אנחנו מנסים להתאים אותם למה שנכון בעיננו. עשו לנו את זה ואנחנו עושים את זה לילדים שלנו, כשבשני המקרים – גם במקרה שלנו וגם במקרה של ההורים שלנו, הפחד משמש ככלי מרכזי, פחד שהופך לשליטה.

אהבה שהופכת לשליטה, ושליטה בשם האהבה – קשה מאוד להשתחרר מהם. הפרדיגמה ההורית צריכה לבצע מטמורפוזה. מערכת היחסים והקשר של הורה-ילד נשארו מאופיינים על ידי היררכיה ושליטה. כך היה בימי הביניים. כך היה בתקופות שלאחר מכן, וכך גם היום. יסודות העליונות ההורית היו נוכחים מאז ומעולם לא השתנו. למרות כל הטכנולוגיה, ההתפתחות, השינויים והמחקרים, הדינמיקה הבסיסית נשענת על תפיסה של שליטה ועליונות, וה-DNA הזה חייב להשתנות כדי לשחרר את עצמנו ואת הדור הבא.

'לתקן' את הילד שלנו

הצרה הגדולה ביותר היא התחושה של ההורה שהוא יכול וצריך 'לתקן' את הילד שלו. כל ריק בחיים שלנו כהורים וכל מצב שבו נראה שהילד שלנו פועל  נגד הערכים ותפיסת העולם שלנו, משמשים כבסיס למחשבה שעלינו לשנות, לתקן ולכוון.  זה נכון לגבי תפיסת התרבות הכוללת ונתמך על ידי פסיכיאטרים ומומחים אחרים שחושבים שככל שהסמכות והשליטה שלנו בילדים גבוהים יותר, כך הילדים שלנו יהיו טובים יותר. אנחנו לא מבינים שמה שאנחנו מאבדים הוא את הייחודיות שלהם, וגם את זו שלנו.  הילדים הם הגורואים של 'לחיות בהווה'. אין להם הצמדות לעבר ולא מחשבות על העתיד. אין כמותם ללמד אותנו כיצד לחיות את ההווה. ההזמנה שלהם בדור שלנו היא לבצע את האבולוציה של ההורות. מילדים שצריך לגדל, להורים שצריכים להשתנות ולאפשר לילדים שלהם להיות מי  שהם. עד שלא נפסיק לשלוט ולעצב, לא יפסיקו המלחמות, ההצקות ויתר הפגעים כי אנחנו הם אלה המרחיקים את הילדים שלנו מעצמם.

המנדט שלנו כהורים – לגדל את עצמנו

הקשר ההורי מול הילדים הוא השורש. הוא הזרע. אם נוכל להכיל אותם במלואם, נוכל לשחרר אותם. וזה המנדט שלנו כהורים. לגדל את עצמנו כדי שהילדים שלנו יוכלו להשתחרר. לא צריך מדענים או לימודי מח כדי להבין שזה נכון, כי אנחנו היינו הילדים האלה, ואנחנו יושבים כאן, רבים מאיתנו בריקנות, ושואלים את עצמנו אם אנחנו שווים וראויים. מה שאנחנו פוגשים בעצמנו הוא השכחה מהמקור, מהמהות שאפיינה אותנו. ובמקום לעשות את זה נכון עם הילדים שלנו, אנחנו משקיעים בכל מה שלא נכון. 'בואו נעשה את זה נכון יותר' אנחנו אומרים לעצמנו, ובמקום לשלוח אותם לעשות מה שהם אוהבים באמת, אנחנו דוחקים בהם להצטרף לקורסים של הכנה לכיתה א' , ללימודי שפת הסימנים כשהם פעוטים, לתרגל מתמטיקה ושפות עוד בטרם הלכו לגן – ובכלל, אנחנו שם כדי לדאוג שיהיה להם כל מה שאפשר כדי שיהיו טובים וראויים יותר.

אנחנו טובים מההורים שלנו (סימן שאלה)

אנחנו חושבים שאחנו טובים יותר  מההורים שלנו. אבל לא

החשיבה שלנו מייצרת את התפיסה לפיה אם לא נשלוט, תהיה אנרכיה, ושום דבר ראוי לא יצא מהם. החרדה שישבו כמבוגרים שעות מול המחשב במשחקי גיימינג אינסופיים או יהפכו המבורגרים בסניף נידח,  מפעילה אותנו. אין יתר הגנתיים מאיתנו. סוף סוף יש לנו במי לשלוט. במי למשוך בחוטים, במי למלא את הריקנות שבפנים. כן. סוף סוף יש לנו במי לשלוט – אז שנוותר על השליטה הזאת??

הילדים הם לא הבובות איתן אנחנו מזייפים חיים מושלמים

הורים לכו אחורה. וותרו על האשליה של המחשבה שאתם זקוקים לשליטה ולעליונות. השאירו מאחור את האגו. זוהי אמת לא נוחה לשמיעה. אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, אבל אנחנו חייבים. הילדים שלנו הם לא הכלי שאיתו אנחנו משרטטים את החיים שלא היו לנו. הם לא היהלומים שאנחנו מעריצים ומקשטים איתם את הלבד שלנו והם לא הבובות שאיתן אנחנו מזייפים חיים מושלמים.

לילדים אין ברירה. הם מבקשים לראות דרך העיניים שלנו את האמת. אבל דרך העיניים שלנו נשקפים אליהם היום דברים אחרים. הם לא החוסר שלנו. הם לא האג'נדה שלנו. הם לא מה שאנחנו רוצים להשיג עבור עצמנו. אי אפשר שנמשיך להעמיד פנים, ובלתי אפשרי שנחזור לעשות לילדים שלנו את מה שעשו לנו. חייבים לסיים עם כל ה'אנחנו' וה'אנחנו' וה'אנחנו' הזה, ולהפסיק להתבלבל מהצללים שאנחנו רואים ומייחסים להם את החיים עצמם.

ההרצאה של ד"ר שפאלי. אל תחמיצו!!!!

מה זה אומר לקבל באמת את הילדים שלנו הלכה למעשה

מכאן אפשר לרכוש את האודיו בוק שלה, המשפחה המתעוררת

לאתר של ד"ר שפאלי

The post הורות מודעת והמשפחה המתעוררת appeared first on HACAPSULA.