בקפסולה הצוללת אל מעמקי הגוף והנפש, נבקר בממלכות הטראומה והכאב (והריפוי שלהם כמובן), נתרגל נשימה המשאירה מאחור נדודי שינה וצרות אחרות, נלך 60 קילומטר בארבעה ימים בריטריט המתרחש בין קירות של מבנה בג'ונגל, נסכים להכיר בכך שאנחנו מתנהלים במוד של טייס אוטומטי ונעצור רגע לבדוק איך מחווטים את הדברים מחדש, נלמד מהו צום אינטואיטיבי ונעבור דרך ניסים ונפלאות בפסטיבל סרטים משובח שבא לנו לראות כל אחד ואחד מהסרטים וההרצאות המוצגים בו.

לצלול אל הטראומות החבויות הגוף

המח ממשיך לעשות את הטריקים שלו והנפש משתפת פעולה. כמו שני גיבורי פעולה מנוסים יודע הזוג המתוחכם הזה להעלים מעל לפני השטח את מה שנפיץ מדי ועלול להקריס את המבנה העדין והשביר שדרכו אנחנו מתנהלים בעולם. האבק מתחיל להצטבר, החיים נערמים להם אבל הגוף זוכר. אוהו. ועוד איך זוכר. ועכשיו, במעבר חד, אפשר לנוע מהלוחות הטקטונים שנערמים על טראומות העבר הישר אל הר געש המתפרץ מעת לעת (עם או בלי סימנים מקדימים) ואל המציאות בה אנחנו מוצאים את עצמנו ואת כל מי שאנחנו אוהבים, מתבוססים בשלוליות של לבה רותחת.

ספרו של בסל ואן דר קולק 'נרשם בגוף', מוגדר בפני ההוז-אנד-הוז של קהילת המטפלים כספר המרכזי והחשוב ביותר בתחום הפרעות הדחק הפוסט טראומטיות. כמי שהיה חלוץ בתחום, הוא סוקר את תולדות המחקר של הזירה ומציע גישה מהפכנית וחדשנית לטיפול הממוקדת בגוף. מטפלים ימצאו בו עניין רב, אך גם הקהל הרחב מצביע בעיניים, והפך את הספר לאחד מרבי המכר בארץ ובעולם.

לרכישת הספר מכאן

להצטרפות להרצאות אונליין המשלבות בסופן גם שיחה ואן דר קולק (אוקטובר/נובמבר 2021) –מכאן

לצלול לעומק הנשימה

דווקא נדודי שינה הביאו אותנו אל פתח תרגול הנשימה היומי של ווים-הוף, המוכר יותר כאיש הקרח חשוף החזה הצולל אל אגמים הנקווים בערבות השלג, ומאמן אנשים בכל העולם לשקוע בלי לצייץ מילה בתוך אמבטיות מים קפואים גדושי קוביות קרח. את תרגול הנשימה שלו אפשר לערוך בישיבה או בשכיבה, ומי שעורכים אותו באופן קבוע, מדווחים על עלייה משמעותיות בתחושת החיוניות, על שנת לילה יציבה (ביי ביי יקיצות מוזרות בשלוש לפנות בוקר שאחריהן כבר אי אפשר להירדם מחדש), על חיזוק המערכת החיסונית של הגוף ובכלל, על עלייה במדד הערכים של כל מה שעושה לנו טוב.

כדי להימנע מטעויות נפוצות  במהלך התרגול, הציצו אל ההדרכה הבאה לפני אתם מתחילים.

לצלול פנימה תוך כדי הליכה

בלי שנייה אחת על כיסא נח או מחצלת, כמתבקש בחופים התכולים לבנים, מחכה לכם בקופנגן ריטריט הליכה יחיד מסוגו. הליכה של  60 קילומטר בארבעה ימים של צעדים מדודים על רצפת בטון חשופה, בלי להגיע לשום קו סיום או נקודה על המפה (זה בתנאי שאתם לא מחשיבים את המקום הזה שאחריו אתם מחפשים כבר שנים בחוץ, רק כדי לגלות בסוף הריטריט שכל הזמן הזה המתין לכם בסבלנות עמוק עמוק בפנים).

15 מטר מצד לצד. הליכה, נגיעה בקיר וחזרה. ושוב. ושוב. ככה בדיוק, 4 שעות רצופות ביום במשך 4 ימים. יחפים, בלי לעצור, בלי לדבר ובלי שום איירפודס לרפואה. אתם נופי הג'ונגל, קולות הצעדים שלכם ואיוושת הרוח בעלים.

נדידת המחשבות הטבעית ובריחתן אל זמנים ועולמות אחרים תוך כדי ההליכה (בדיוק כמו מה שקורה לנו לפעמים במהלך נסיעה) נבלמת בכל פעם כשמגיעים אל הקיר. שם, מתבצע החיבור ל 'כאן ועכשיו' – וחוזר חלילה. תוך כדי חלונות הזמן של חלימה בהקיץ והתעוררות לסירוגין, צפים ועולים משאות ומסעות החיים, הדפוסים שמנהלים אותנו, כאבי ההווה והעבר ויחד איתם גם הבנות פורצות דרך וריפוי עמוק.

תקראו מה אפרת רוזנטל כתבה על החוויה שלה בריטריט (טריגר קינאה –  היא ממש מתגוררת בקופאנגן).  בקרו בעמוד של INNERWALK וחיפרו קצת באתר, המספר על הדרך החכמה מן ההולכים בה.

לצלול אל ההרגלים שלנו

אנחנו קמים בבוקר, בודקים פייסבוק, אינסטגרים מצייצים לרגע בטוויטר, עוברים דרך החדשות. זהו, עכשיו אנחנו מרגישים נוכחים ומחוברים. הבוקר ממשיך ואנחנו איתו ועם סדרה של הפעולות הקבועות. קמים באותו צד של המיטה, בוחשים באותו כיוון את אותו קפה, הולכים לאותו מקום עבודה, רואים את אותם אנשים וחושבים את אותן מחשבות. אם רגע נתבונן מהצד, אולי נגלה לחרדתנו ששגרת המציאות איבדה את הקשר עם בחירה חופשית לטובת תכנות תת מודע של מה שאנחנו קוראים לו החיים שלנו.

אל תעצרו רק בשיחה הזאת, חפשו את ג'ו דיספנזה וגלו איך מחווטים מחדש את המערכת ואת כל כפתורי ההפעלה שלכם (נכון גם לגבי תהליכי ריפוי עמוקים). החירות מובטחת!

לצלול לתוך הכאב (ואל פסטיבל סרטים משובח)

זה עלול לכאוב הוא סרט אינטימי העוקב אחר שלושה מטופלים הסובלים מכאבים כרוניים ומנסים במשך שנים לרפא את מחלתם באמצעות הרפואה המודרנית. נואשים להקלה, הם נרשמים לתוכנית גוף-נפש רפואית המתמקדת בחשיפת טראומה מודחקת כשורש הסבל שלהם, ואימון המוח מחדש לכבות את הכאב. הסרט עוקב אחר האנשים האלה במשך שנים בזמן שהם מגלים דברים מדהימים אודות העולמות הרגשיים הנסתרים שלהם.

הסרט יוקרן כחלק מהפסטיבל הנפלא 'קולנוע רוחני', הנערך במקביל בסינמטק תל אביב ובאונליין (21-30/10/21), שם אפשר לצפות גם ב: לצלול המציג את כוחות הריפוי של הצלילה במים קפואים, את מודע המתחכה אחר מהות התודעה, את להמשיך לשחק המאיר ומזכיר עד כמה רב כוחן של החוויות הפשוטו והמהנות בחיים שלנו, את  – דרך הניסים שבו המזרח והמערב נפגשים בין רפואה מסורתית לתורות הוליסטיות עתיקות, החלמות פלאיות ומדע חדשני ואת על האי שלנו  הדוקומנטרי האקטואלי ומרומם הנפש, המסתכל למוות בעיניים על מנת לגלות כיצד למצוא כוח, משמעות ושלווה בזמן הווה.

לכל סרטי הפסטיבל | לרכישת מנוי ל 4 סרטים | שימו לב לסרטים המשלבים גם הרצאות.

לצלול אל שיחה מעניינת

הפרק ששבה לאחרונה את תשומת ליבנו, בפודקאסט 'תחושת בטן של מתן חכימי (תצללו, תצללו, אם טרם התודעתם לפודקסאט, מחכה לכם בינג' מענג) נקרא:  'איך נמנע את המגיפה הבאה'. אחרי שהקשבנו קשב רב, לא בטוח שזה השם שנכון לו, אבל מה שכן בטוח הוא שהשיחה האינטליגנטית והיפה הזאת המתבוננת על פחדים, שליטה, הקשר בין הגוף והנפש, אפיגנטיקה ואחריות אישית, מרתקת ומעוררת מחשבה. ובכלל, כדאי לחפור קצת ולהמשיך לעקוב אחרי חן עתיד המסקרן והנון-קונפורמיסט שגדל על ברכי תורתו של רודלף שטיינר. הקפסולה מקווה לשמוע ממנו עוד ועוד בעתיד.

להאזנה בספוטיפיי.

לצלול אל האינטואציה שלנו בכל מה שנוגע לאוכל

עבור חלק מאיתנו, הרעיון של צום באמצעות אכילת ארוחה אחת או שתיים ביום בלבד נשמע כמו טקטיקת דיאטה קיצונית ומגבילה מדי. אבל האמת היא שזמן האכילה היומי שלנו – שלוש ארוחות ביום בתוספת חטיפים, אינו משקף בהכרח את המחזורים הטבעיים ואת הצורך של הגוף שלנו. למעשה, אכילת שלוש ארוחות מדי יום עלולה לגרום לחוסר גמישות מטבולית, מה שעלול להוביל לדלקות, עייפות ובעיות בריאות כרוניות.

צום אינטואיטיבי (Intuitive Fasting) ספרו של ד"ר וויל קול, מחבר רבי המכר ומומחה לרפואה פונקציונלית, מעניק זוית הסתכלות אחרת על נושא האכילה באמצעות הקשבה והבנה של דפוסי האכילה האינסטנקטיביים שלנו במטרה למצוא את ההזנה הנכונה ביותר עבורנו. במהלך תוכנית צום גמישה שאורכה  4 שבועות, מתמקד ד"ר קול בכל אחד מהשבועות בהיבט אחר של הבריאות. הוא ממחיש את הדרכים היעילות ביותר לצום ולאכול כדי לערוך ריסטארט למערכת העיכול, לטעון מחדש את חילוף החומרים, לחדש את התאים ולאזן את מערך ההורמונים. עם יותר מ 65 מתכונים והישענות על חכמתו הטבעית של הגוף, אולי תמצאו גם אתם דרך חדשה להתנהלות תזונתית.

(ותנו לנו לאזן את האובססיה לאכול בריא בכתבה הזו. רק אמרנו).

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

The post צלילה חופשית appeared first on HACAPSULA.

יעל דגן המתקשרת את 'לבן', מי שהיתה היוזמת הראשונה להבאתם של מסרי סת לארץ ושותפה למלאכת המחשבת שבעריכה ובתרגום של חלק מהספרים לעברית, מסבירה אודות פרגוד אי הודאות שהיה חבוי מאחורי בהילות היומיום ונפתח בפנינו לראשונה בימים האלה. תנועה שכמוהה כהתגלות, המעמידה אותנו כאנושות בכלל וכל אחד ואחת מאיתנו בפרט, בפני מציאות שלא היכרנו.

אל תוך המאמץ להיאחז בקיים ובמוכר, היא יוצקת את ההבנות לגבי השחרור המתבקש, וממליצה על 4 כלי תירגול נפלאים המסייעים בכך.

כשהפרגוד נפתח לרווחה

אי הוודאות המוחלטת שבה אנחנו נמצאים כרגע, אינה חדשה. היא נמצאת תמיד בחיים שלנו, אולם הנוכחות שלה התקיימה תמיד מאחורי פרגוד.

מאחורי אותו וילון מטאפורי שהיה חבוי מעיננו עד היום, מסתתרים כל אותם תסריטים ותרחישים השומטים את הקרקע מתחת לרגליים שלנו, ובראשם הפחד למות, וחוסר היכולת לנבא מתי ובאילו נסיבות 'יתהפכו' עלינו החיים או יסתיימו.

האנרגיה והשגרה לא אפשרו לנו עד היום להרהר בבלתי צפוי, וזאת על מנת שנוכל לתפקד ולהתקדם בתוך מסע החיים שלנו, אבל הנה. מבלי שצפינו את הבאות, הפרגוד נפתח לרווחה, ואיתו עידן חדש של שינוי, שלאף אחד מאיתנו אין ידע או הבנה באשר לתכליתו ומשמעותו הכוללת והאישית.

לחיות בחוסר ודאות

השמש היא אותה שמש זורחת ונהדרת. המקומות בהם אנחנו נמצאים הם המקומות בהם היינו תמול שלשום. העולם עוטף אותנו ביופי בלתי יתואר. הכל נראה אותו דבר, אבל שום דבר אינו דומה, ולא יהיה דומה למה שהיה. האחדות מתחילה להתגלות. האנושות כולה נמצאת באותו מקום.

הפרגוד פתוח.

לאף אחד בעולם כולו, אין ביטחון. לא כלכלי ולא פיזי. והידיעה הזאת יכולה לזעזע.
בהיבט הרוחני אנחנו מתבקשים להיות בתוך המציאות הזאת. להיות בתוך הרגע, להתרחב ולהתרווח בתוך גופנו, לשוב הביתה בכל המובנים. לשוב אל הבית הפיזי שלנו ולשוב פנימה, אל תוכנו עצמנו. להיות במצב של כנות, ולהיות בתוך מצב של הווה אחד מתמיד, מבלי יכולת לתכנן או לדעת, מה ילד יום.
אנחנו אולי מבינים כמה נחוץ לשחרר את הפחד, לשהות במלואנו בתוך ההתרחשות, אבל לא באמת מבינים כיצד אפשר. איך אפשר להרפות, כאשר אנחנו מרגישים כמו תלויים על קצה של צוק, אוחזים בקצות הציפורניים בקרקע מתפוררת?

איך משחררים?

איך פותחים את היד ושומטים את האחיזה בימים כאלה? רק דרך ההבנה הפשוטה והמזוקקת, שרוב הדברים אינם תלויים בנו, ושאין לנו כל שליטה עליהם. אין לנו שום אפשרות לדעת מה יהיה העתיד – הבריאותי, הכלכלי, הפוליטי. במצב כזה שבו יש חוסר ודאות כל כך מוחלט – מצב שאין לנו שום רפרנס אליו, ולכן גם חוסר יכולת התייחסות, נשאר רק להרפות ולהיות.

לגבי הדברים שכן תלויים בנו, מתקיימת הקריאה לקום ולעשות מעשה ולכן כל כך הרבה אנשים נחלצים לעזור איש לרעהו והאנושות מתעוררת לעזרה ההדדית הטבעית במקרה של אסון. בהתבוננות על מה שמתקיים, ניכרת אחדות שלא ידענו כמותה עד היום, כל האנושות נמצאת באותו מצב. יכולת ההשפעה שלנו היחידיה שלנו היא על עצמנו, ושם טמונה גם השליטה האפשרית בכל רגע בתורו.

נותרה לנו האפשרות לפנות לנפש את הפנאי והמרחב הדרושים לה. לנשום עמוק, לרחוץ הרבה את הגוף, להתפעל מהתמורות האדירות ומהיופי שסביבנו, ולצחוק ככל האפשר. לצחוק צחוק גדול ובריא המחזק את המערכת החיסונית ומותיר הרגשה קלה ונינוחה. לצאת אל שמש האביבית מופלאה ולנשום. לנשום עמוק.

ובכל זאת, איך משתחררים מהדאגה הכל כך עמוקה שחודרת פנימה ומתמקמת אצל חלק מאיתנו לפרקים, ואצל חלקנו במשך שעות רבות מהיום?
בדקו איזו שיטה עובדת בשבילכם במיוחד, ואותה תרגלו באדיקות בימים הללו.
אפשר שתהיה גם יותר מאחת (זהו בונוס גדול).

תרגילים ליצירת ודאות בתוך חוסר ודאות

שעת הדאגות

הרעיון שבתרגיל הוא להיות בשליטה מסוימת על כמות הזמן בה אנחנו שרויים בדאגות.

בשלב הראשון מקדישים תשומת לב לרגעים שבהם אנחנו דואגים. לא מבקרים את עצמינו אלא רק מודעים לכך שאנחנו דואגים, או שמתחיל תהליך של דאגה.
אחרי שנוצרת מיומנות ביכולת להצביע על כך שדאגה מגיעה, אנחנו עוברים לשלב השני . בשלב זה, אנחנו מגדירים זמן קצוב, בשעה קבועה ולא יותר מ- 20 דקות ביום.
לזמן הזה אנחנו קוראים שעת הדאגות.

באותן 20 ד' (כאמור, שעה קבועה מידי יום) אנחנו דואגים את כל הדאגות, מפחדים כל פחד באשר הוא. נותנים לו מקום, ואפילו מנסים ליהנות מהרטט. פשוט מאפשרים לכל מה שקיים, להיות. רושמים את הדאגות, חושבים עליהן ומרגישים כלפיהן את כל מנעד הרגשות בכל עוצמה שמגיעה.

וכך, לאחר שהגדרנו את שעת הדאגות, בתוך שגרת חוסר והדאות או בתקופות בהן מתעוררת דאגנות – ולא משנה מאיזו סיבה, כשמגיעה אלינו דאגה (קטנה או גדולה) מתחילה 'לסחוב' אותנו פנימה, לתוך התהום החשיבתית והרגשית, אנחנו מגיבים לה. ברגע שאנחנו מזהים אותה, אנחנו משיבים לה ב: 'אני אדאג אותך מאוחר יותר'. ומעבירים את המחשבה עליה, לשעת הדאגות הקצובה.

בתהליך שלא קורה ביום אחד, לאט לאט[ מתרחש תהליך בו היום מתנקה מהדאגות. הן לא נעלמות לגמרי, ואנחנו לא זחוחים, אבל כן מתפנה מקום, לאורך היום לשקט נפשי, וכל הדאגות נמצאות בשליטה, איכות היום שלנו משתפרת וטווח השליטה שלנו מתרחב.

נשימות

יושבים במרחב נינוח, גוף משוחרר. משך התרגיל 10 ד'. התרגיל עובד בסדרות של 5 פעמים.
מכיוון שהתרגיל עובד בסדרה של 5 פעימות, השתמשו באצבעות יחד אחת, כדי לסמן כל סבב. כשאתם מסיימים את הסבב הראשון זיקרו אצבע אחת, בסבב השני הוסיפו אצבע נוספת, וכך הלאה, עד מסיימים 'לספור' בעזרת האצבעות את 5 הסבבים.
סבב 1 + 2 + 3: שואפים עמוק לספירה של 3 שניות פנימה, (סופרים בלב 21, 22, 23)עוצרים את הנשימה למשך 3 שניות (סופרים בלב 21, 22, 23). נושפים החוצה ועוצרים בסוף הנשיפה למשך 3 שניות ((סופרים בלב 21, 22, 23). )
סבב 4+5: שואפים עמוק פנימה, עוצרים את הנשימה למשך 4 שניות (סופרים בלב 21, 22, 23, 24) ועוצרים את הנשימה למשך 4 שניות (סופרים בלב 21, 22, 23, 24) ונושפים החוצה למשך 8 שניות (סופרים בלב 21, 22, 23, 24, 25, 26, 27, 28).
באשר לספירה שאנחנו מבצעים בעת עצירת הנשימה, חשוב מאוד לעצור את הנשימה, אבל לא 'בלחץ'.

נשימות יוגה – קפלבהטי

יושבים עם גב ארוך, עיניים עצומות תוך 'התבוננות' פנימית בתנועת הנשימה הטבעית שבבטן.
נושמים ונושפים. מתחילים להדגיש את הנשיפות. לוקחים שאיפה עמוקה ונושפים החוצה ודוחפים את האויר בנשימות קטנות וקצובות דרך האף. מרגישים את הבטן נדחסת פנימה עם הוצאת האויר הקצובה. נושפים בהתחלה 5-10 נשיפות, ואז שואפים אויר, נחים, נושמים רגיל, ושוב, שואפים עמוק פנימה ומתחילים לנשוף.
התנועה של הבטן דומה למפוח, שכשלוחצים עליו (הנשיפה החוצה), הוא נדחס פנימה, ואז כשמשחררים אותו, הוא מתמלא מעצמו. אפשר ממש לדמיין בשלב של הוצאת האויר, את הבטן נדבקת לעמוד השידרה.
יש כאן מעין 'פמפום' המתקיים מעצמו, כשהבטן יוצאת ונכנסת שוב ושוב, בנשיפה אקטיבית ושאיפה פאסיבית.
המשיכו את הרצף של נשיפות אקטיביות ושאיפות פאסיביות.
הקצב לא צריך להיות מהיר. אפשר נשיפה כל חצי שניה או שניה. מומלץ שיהיו 20 נשימות בכל מחזור.
את הריכוז יש להפעיל בעיקר בשלב של הנשיפה האקטיבית החוצה. יחד איתה אפשר לדמיין את כל הרעלים עוזבים את הגוף.
אחרי מספר פעמים, כשמרגישים נח, אפשר להגביר את קצב השאיפות והנשיפות. בסיום מבצעים קומבהאק: נושפים ומוציאים את כל האוויר שבריאות, נושמים פנימה בנוחות ומכניסים אוויר טרי, עוצרים נשימה ללא מאמץ, ואז נושפים.

נשימות יוגה מצוינות עם מיה חדש:

צחוק

לפחות כמו לרחוץ את הידיים בקפידה ולרסס חומר חיטוי לכל עבר, חשוב לצחוק. וגם אם אין מה שמצחיק, צוחקים בלי סיבה.
איך מחוללים צחוק מתגלגל?
מתחילים עם סידרת נשיפות חזקות, קצובות ומהירות כמו שיעולים או כמו נשימות הקפלבטי (ראו סעיף קודם). את הנשיפות הקולניות והתכופות הופכים לצחוק. הצחוק יוצא מאולץ בהתחלה, כמו גיחוך מתמשך, נותנים לו להיות יותר רחב, בימתי, גדול, וכך באופן טבעי הוא מתחיל להתגלגל אל תוך צחוק חזק, פרוע. צוחקים מכל הלב. אם הצחוק הזה מתהפך באיזשהו שלב לבכי, לא נלחצים. נותנים לדברים פשוט להיות.

ליצירת קשר עם יעל דגן לפגישת תקשור אישית באמצעות טלפון, או הצטרפות למפגש zoom בו מתקיים/מתקיימים שעורים קבוצתיים ליצירת ערוץ פנימי יציב ואמין לתקשור והעמקה של האמון באינטואיציה, בידע שמגיע ובעצמך.
050-3211088

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

הקפסולה בדרך אליך עם מה שחדש, ומה שאוטוטו מגיע. אירועים, קורסים אונליין, ריטריטים ופרקים חדשים בפודקסט. לפעמים קצת אויר. הרבה פעמים פשוט זווית אחרת להתבונן ממנה על הדברים, אבל תמיד תמיד, במינון נעים ובלי להעביר את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

The post שעת הדאגות (ותירגולים נוספים במצבי חוסר וודאות) appeared first on HACAPSULA.

היא מתרחשת מאליה ומתקיימת ללא הפרעה ורק כשמפנים לכיוונה תשומת לב מלאה, מגלים פתאום עד כמה היא 'שטוחה' וכמה אויר ואנרגיה נמנעים מהגוף בשל כך. כמה חשוב ונעים להיזכר בכוחה של נשימה נכונה ובתרומה הרבה שלה לשיפור הרווחה הנפשית, הרגשית, הגופנית והרוחנית.

אשלי ניס מלמדת מערך של טכניקות ייחודיות בתחום הנשימה, שחקרה ותרגלה במשך שנים רבות. היא למדה מכמה מהמאסטרים המובילים בעולם היוגה, המדיטציה והאינטואציה הרפואית, כתבה ספר (ומאוחר יותר שילבה 2 קורסי אונליין) בנושא טכניקות הנשימה, והיא מאמינה בכך שהריפוי העמוק ביותר שלנו מתרחש כאשר אנחנו לומדים להקשיב לשפה הייחודית של גופנו.

ניס עוסקת בהנחייה, תוך שהיא מתמקדת בלימוד האפשרות להתחבר מחדש אל הגוף, לטפח חוסן ולתת אמון בחוכמה המוחזקת בתוכו. נשימתנו היא "ניקוי הרעלים הטבעי" השומר על מוחנו וגופנו נקיים וצלולים. משום כך, אפשר להשתמש בשאיפות ובנשיפות שלנו כדי 'לשלוח' הודעה למערכת העצבים שלנו, להאט את הדופק ולהוריד את הלחץ בכל עת.

נשימה היא טכנולוגיית הריפוי החזקה ביותר, וניתן לתרגל אותה בכל מקום, מספרת ניס. קל לבטל את החשיבות של תירגול כזה, להניח שהדברים פשוטים מידי, או שאין בכוחם לשפר או לשנות את המציאות; אבל העובדה היא שהגוף מחזיק באנרגיה 'תקועה' שעבודת נשימה נכונה היא הדרך המהירה ביותר לשחרר אותה, ועם השחרור מתפנה מרחב המשפיע על התחושה הכללית, הבריאות, היצירתיות ואפילו על האהבה.

אנו לומדים כיום באמצעות מחקרים מתחום מדעי המח, על כך שמספר תאי עצב בגזע המוח מחברים נשימה למצבי נפש שונים, היא מספרת. המחקר הזה הוא משמעותי מכיוון שהוא מאשש את מה שהוגים, מרפאים ומיסטיקנים יודעים מזה שנים: יש לנו את הכוח לשנות את החשיבה שלנו על ידי שינוי האופן בו אנו נושמים. ומכיוון שכבר ידוע כי המחשבות שלנו משפיעות על הבריאות הכללית, האנרגיה והרווחה שלנו, ניתן יהיה להסיק כי עם שינוי הנשימה שלנו נוכל להשפיע על הגוף, מצב הרוח והביצועים.

עבודת נשימה נכונה משפיע בין היתר על:

• חיזוק האינטואיציה
• הרגעת מערכת העצבים
• ריפוי טראומות
• התעוררות ההשראה
• תרומה לאינטיליגציה הרגשית
• איזון מרכזי האנרגיה של הגוף
• עידוד רגיעה וסיוע בביסוס דפוסי שינה טבעיים
• הקלה על חרדה, צער והגברת החסינות הנפשית
• תמיכה בהחלמה מהתמכרות
• סיוע בפתיחת הלב, גם לאהבה
• תרומה לניקוי אנרגיה 'תקועה' ואמונות מגבילות

קורסי האונליין של אשלי יעניקו בסיס לאימון עצמי, וכלי ניווט לחיי היומיום.

תרגיל המיועד למי שמרגיש 'תקוע' בלופ של מחשבות ישנות עוכרות שלווה,

לפני שמתחילים את התרגיל, יש להצהיר (פנימית) על הכוונה שלכם, לנקות מחשבות שליליות. לאחר מכן, קחו שלוש נשימות קטנות ברציפות דרך האף ואז נשפו דרך הפה שלוש פעמים. חיזרו על השאיפות והנשיפות האלה למשך שתי דקות ואז נוחו למשך דקה, תוך שאתם קשובים לכל שינוי בתחושה שלכם. "נשימה דרך הפה בתרגול הזה עוזרת לפינוי אנרגיה במהירות רבה יותר מאשר נשיפה דרך האף". "זו יכולה להיות דרך מהירה יותר לשנות את מצבנו, ובמקרה של 'לופ' מחשבה שלילית, יכולה לתמוך מאוד בכדי לגרום לשינוי הזה לקרות במהירות."

לאתר של אשלי ניס

לקורסי האונליין  שלה

לרכישת הספר

The post הגיע זמן לנשום (נכון) appeared first on HACAPSULA.