כשיש בהירות, הכל פשוט יותר. השמיים צלולים, האויר נקי, הדרך נפרשת לאורכה ובקלות ניתן להבין כיצד להלך בה. אי בהירות כמוה כהליכה בתוך ענן. בעולם שלנו משול הענן לצבר של רגשות, מערכות אמונה וקבעונות. ממש כמו נהיגה בתנאי ערפל, אנחנו מאטים את מהירות הנסיעה, מתקדמים בהיסוס, דרוכים לקראת הבאות, עשויים לפנות בטעות במקום הלא נכון ולפעמים עוצרים בחריקת בלמים – שנייה לפני ההתנגשות ברכב שלפנינו.
אנחנו נקלעים לויכוחים, קונפליקטים ומשברים, ובשעה שמה שנדרש כדי לצלוח אותם הוא בהירות מקסימלית, אנחנו שקועים בתוך ערפל רגשי כבד.
קבלו כמה דברים שחשוב להבין לגבי בהירות, ומה אפשר לעשות כדי להגיע אליה.
לראות את הדברים כמו שהם
בהירות – משמעותה לראות את הדברים כפי שהם, ללא שיפוט וביקורתיות המגיעים ארוזים במעטפת הדוקה של תסכול וכאב. לראות את האחר שלא דרך מסננת שיפוטית, אינו אומר שיש להכיל או לקבל את הדברים. קל לומר ולא פשוט ליישם. הנה, אנחנו עומדים במרכז הסלון באמצע הדרמה, מילים שאינן במקומן נזרקות לחלל האויר, מושכות אחריהן את כל הפנקסים, החשבונות הפתוחים ומה שלא הסכמנו לשכוח. לויכוח מצטרפים תפאורה, ניצבים ופס קול מחריש אוזניים המורכבים מגלים של רגשות שעלו מזמן על גדותיהם. לפעמים כל מה שצריך לעשות הוא לפרק את ההפקה המושקעת שהעמדתם בשניות ולהביט רק על מה שנמצא במרכז העניין. זה השלב להחזיר את התפאורה לארגזים, לכבות את התאורה, לנתק את הסאונד ולהסיט את המסך. במצב הזה כשאנחנו עומדים אחד יחד ללא פירוטכניקה והפרעות (רגש, רגש, רגש, רגש) נוכל לשמוע אחד את השני. מי יודע, אולי אפילו נוכל להקשיב.
להבין שקונפליקט הוא בסך הכל נקודת מבט שונה על דברים
אפשר לקפוץ ראש אל תוך הסערה המאפיינת קונפליקטים בווליום גבוה, אבל אפשר גם שלא. להחליט לבחון את הנושא ממרחק רגע לפני שהופכים את השולחן, זורקים את המפתחות והולכים הביתה לתמיד. אחרי שמסדירים את הנשימה ומחזירים את המפתח לכיס, אפשר לבחור לראות איך כל ויכוח או אי הסכמה מורכבים מתפיסות עולם או השקפות שונות על נושא אחד. זה לא בהכרח הופך את הקונפליקט לפשוט. אבל ההבנה הזאת מקלפת מטענים ומאפשרת להגיע נקיים לתוך ויכוח, להציג עמדה חדה וברורה, להציע אלטרנטיבות, להתגמש, לשרטט גבול או כל דבר אחר שנכון לעשות מתוך מקום שקט ומקדם. (הרגע הזה שבו אתם מרגישים את המדחום שלכם מתחיל לטפס לכיוון הגבול העליון, הוא הרגע להיזכר בו כי אתם מכוונים את הרכב שלכם מחדש לתוך ענן ערפילי במיוחד במהירות לא סבירה ובתנאי כביש חלקים. שנייה, רגע. קחו נשימה עמוקה ועיברו למחשבה חדשה. חשוב לזהות את הרגע שבו אתם מתחילים לנדוד מהמרכז של עצמכם, וחשוב עוד יותר לחזור אליו מחדש).
להבין מה נמצא בליבה של הסיטואציה
על מה אנחנו מתווכחים באמת? השאלה הזו שעוסקת בצמצום האירוע לנקודה אחת מרכזית, תפתח את מערך ההבנה למקום גבוה יותר ותחלץ אותנו ממנגנוני תגובתיות ומההתנהגויות הרגילות שלנו. ויכוח מר בין זוג גרוש על תקציב של רכישת סוני-פלייסטיישן לילד, מתברר אחרי חקירה קצרה כעוסק בצורך של האבא לראות את הילדים יותר. התנצחות בין שתי אחיות על מיקומו של אירוע משפחתי חשוב, מתגלה כצורך של אחת מהן להביא את היצירתיות שלה לידי ביטוי. משבר במהלך שיפוץ הבית הקשור לבחירה של ריצוף מסוג אחד ולא באחר, מתברר כתחושה של אחד מבני הזוג כי השני מנסה לשלוט בו. יש אינספור דוגמאות לריבים, ויכוחים ואי הסכמות שהיו מתנהלים באופן שונה ומשיגים תוצאות אחרות, לו תשומת הלב היתה נמצאת בעניין המרכזי ולא במערכת ההסוואה העוטפת אותו.
להסכים להסיר התנגדויות
אנחנו רק בסעיף הרביעי, אבל כבר הבנו שהרגש, שיש לו הרבה מאוד מעלות, מביא איתו תסבוכות ותנאי ראות קשים במיוחד כשהוא לא מאוזן. האנרגייה האווירית (אנרגיה של חשיבה ושכל, בהשוואה לרגש המיימי), היא חדה, ברורה, חותכת ומהירה. היא זו שמאפשרת לעצור את חטיבות הח"יר והטנקים שכבר עוברים את הגדר בדרך לכבוש את היעד. כשאנחנו מתנגדים, אנחנו נחסמים. כשאנחנו נחסמים, אנחנו לא יכולים להקשיב. כשאנחנו לא מקשיבים, אנחנו לא יכולים להבין. כשאנחנו לא מבינים דברים, אנחנו לא יכולים להתקדם ולפתור אותם. המשימה המרכזית היא לנקות את עודפי הרגש, ולהיות נוכחים בתוך הסיטואציה כשאנחנו פתוחים אליה וקשובים לצד השני.
לחזור לבסיס
כל מי שניווט אי פעם יודע, שהתרופה להתברברות בשטח היא לחזור לנקודה האחרונה שבה זיהית את מיקומך, ולא להעמיק את הסטייה. בהקבלה פשוטה, כשהמצב הופך להיות עמוס רגשית ומורכב, כדאי לשוב לבסיס הדברים, לנקודה האחרונה שעליה היתה הסכמה, לדייק מחדש את המקום אליו כבר נעתרנו – ולזכור שויכוח, כשהוא מאוזן רגשית, הוא דבר טוב ונכון לכל סוג של קשר. הוא מקדם, מפתח ומאפשר לצמוח.
לשאול את עצמי – מה אני רוצה שיקרה
כשאנחנו שואלים את השאלה הזאת אנחנו אוטומטית חוזרים לעצמינו פנימה. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, מכיוון שמה שצריך קודם הוא לוותר על הרצון לשלוט בצד השני. ברגע שהמטרה מוגדרת, היא הופכת את הדיון לענייני, ומעבירה אותו לפסים אחרים לגמרי. את הוינטלציה על כל מה שלא עובד אפשר לשמור למועד אחר. כשאתם רוצים להתנהל בבהירות, זיכרו שכשהצד השני לא צריך להדוף מתקפה או לבסס מגננה, הוא פנוי במלואו להיות קשוב לעצם העניין.
לפעול צעד אחר צעד
בדיוק כמו לתכנן מסלול של טיול. מכאן נתחיל, כאן נעצור לרגע, פה נמלא מים, שם נישן. כאן נמתין תקופה עד שיהיה כח להמשיך. הרבה יותר קל להתבונן על תהליך כשמפרקים אותו לחלקים, ולא ניגשים אליו כאל משימה אחת גדולה ומורכבת. וזה נכון לשלב השיחה עצמה וגם לשלב הוצאת הדברים אל הפועל.
דבר כמעט אחרון ודי
בהירות לא נחוצה רק כדי להתמודד עם קונפליקטים. כל מצב מורכב (יותר או פחות) הפוגש אותנו בכל אחד מתחומי החיים ודורש קבלת החלטות או פרימה של איזו תסבוכת, דורש צלילות מחשבתית. כך שאם ביחד או לבד, את הפלונטר הסבוך מוטב שנתחיל להתיר כשאנחנו מאוזנים ומהודקים.
לזכור, שתמיד מעל לעננים השמיים בהירים
זה רק עניין של מיקום ונקודת השקפה, ממש כך. קל מאוד לתאר את העמדה הזאת כשנזכרים בטיסה ביום סגרירי. המטוס עולה למעלה דרך עננים אפורים שאינם נגמרים. רגע אחרי, כשהמטוס נוסק מעבר לחגורת העננים, נפרשים ממש מעליהם בשלווה מלכותית – שמש, שמיים כחולים ושיר בלב. הם תמיד היו שם, ולעולם יהיו, צלולים, נקיים ובהירים
.
.
נכתב על בסיס שיעור תודעה שהעבירה עופרה אור העוסקת בהדרכה והנחייה מבוססי תודעה. תוך שימוש ביכולות תקשור ולימודי ׳תודעת העל׳ פורצי הדרך,היא מנחה קבוצות לימוד פעילות בתל אביב, בגליל המערבי ובגליל העליון, מובילה סדנאות ומלווה זוגות ויחידים המבקשים לבצע שינוי מהותי במהלך חייהם.
הקורסים, הסדנאות וההדרכה האישית מאפשרים הבנה עמוקה המשנה מציאות, חשיבה רב מימדית, נקודת הסתכלות שונה והזדמנת לחיים אותם תמיד ביקשתם.
