כשאמא חדשה נולדת, נולדים איתה רגעים של שמחה ורגעים רבים של עצב, בדידת ותוגה. לפעמים נדמה שנולדת איתה בועה, איזו הוויה בלתי נראית המקיפה אותה ומפרידה אותה מהעולם. ממבוגרים אחרים, מהשיגרה הנעימה שנדמית כמו מתרחשת אצל כולם ומאיזה דופק מלא חיות ושמחה שכמו פוסח עליה – מבלי תשדע מתי ישוב לחבק אותה חזרה. למרות שנדמה כי רק 'אמהות לראשונה' חוות את עוצמת הזעזוע המגיע עם הלידה, מבט קצר מסביב יעיד על כך שישנן אמהות ששנים עברו עד שמצאו את מקומן ואת עצמן מחדש, כך שאת הספר 'בודהיזם לאמהות' של שרה נפתלי, מומלץ להציב על השידה ליד המיטה, בכל גיל ובכל שלב של האמהות.
כאשר אישה נעשית אמא', כותבים בהוצאת 'חד קרן', עולמה משתנה באופן בלתי הפיך. הטלטלה והתהליך הרגשי שהיא עוברת הם עזים כל כך, ולמרות זאת מרבית ספרי ההורות שיוצאים לאור בעולם עוסקים בילדים בלבד, ולא במה שעובר על האמהות. הכותבת האמריקאית שרה נפתלי מציעה את החיבור בין בודהיזם לאמהות, כאשר ההישג החשוב ביותר בהבנה של אותו חיבור הוא היכולת לחיות בהווה'.
הבודהיזם, המכוון לחיות את הרגע הזה, מציע דרך אחרת לעבור את המסדרון שבדרך לאמהות הבשלה והמאוזנת, תוך הפחתת הכעסים, החרדות, התסכול והדאגה. הספר מגיש את ארבע האמיתות של הבודהיזם: הסבל קיים, ההיקשרות גורמת סבל, הסבל יכול לבוא אל קיצו ו-יש דרך לשים קץ לסבל – ויש להודות שגם בלי ידע מוקדם בבודהיזם, אפשר לצלול מחשבתית ותודעתית לכל אחת מהאמיתיות האלה ולהבין כי מדובר בתוכנית המבטיחה לפחות הפחתה משמעותית של הייאוש המתגבש, אם לא יותר מכך.
נפתלי, אמריקאית המתגוררת באוסטרליה, עוברת יחד עם הקוראות שלה מצבים של מצוקה, תסכול וחוסר אונים המיטיבים לשקף את סדר היום האמהי, תוך שהיא מאפשרת להפוך את הרגעים האלה למנוף של התעוררות ושחרור. ההבנה העמוקה כי להיות 'כאן ועכשיו' הוא המפתח המרכזי לשינוי, נדמית אולי כהבנה בסיסית, אבל עבור אמא הנעה בין הצורך לברוח הרחק ולהיעלם כליל לא מעט פעמים ביום, ההבנה הזו היא לא פחות מאשר הצלה משתי סיבות עקריות. האחת – משום שהיא מביאה איתה רוגע ונינוחות, והשנייה – מכיוון מכיוון שהיא מאפשרת באמת להיות נוכחת עם התינוק ולחוות את הקשר במלואו.
היכולת להכיל את הזעזועים המנטליים והרגשיים של האמהוּת והזוגיות המשתנה בתהליך מקביל, משולה לחבל הצלה הנזרק מאי שם, מזמין להרים את הראש מעל למים ולנשום כמה נשימות עמוקות כדי לקבל את הכח הדרוש על מנת לעלות אל הספינה מחדש. את זה, אפשר לעשות באמצעות הבנה, התבוננות ותרגול. תרגול, תרגול, ועוד תרגול, שאיתם אפשר להגיע למצב בו ניתן להיות בנוכחות עם מה שעכשיו, עם רגע ההווה – ללא הפרשנות המנטאלית, ללא תכנונים וציפיות לרגע הבא או נוסטלגיה לרגעים קודמים."
בתבונה, מקפידה נפתלי להתייחס אל הבודהיזם בראש ובראשונה כאמצעי להפחית לחצים ומתחים. היא מתעקשת שלא מספיק לקרוא, ושצריך לתרגל, ומתמודדת עם הפרדוקס המובנה לפיו תירגול הוא הדבר האחרון שהזמן יִמָּצֵא עבורו, בלוח הזמנים העמוס והצפוף לעייפה של האמהות המודרנית; ושכל אמא, במיוחד בשלבי האמהות הראשונים, תעדיף תמיד שינה על פני תרגול מדיטציה. ובכל זאת, מאיצה הסופרת באמהות לבצע תרגול יומי, גם אם מדובר בדקה אחת בלבד. היא שוזרת בספר שפע הדרכות והנחיות פרקטיות לתרגולים שונים וחותמת כל אחד מהפרקים ברשימת הצעות לפעולה, ובכך הופכת את היסודות הפילוסופיים למדריך פרקטי זמין ויעל.
לרכישת הספר מהוצאת חד קרן, ולספרים נוספים מבית ההוצאה הנהדרת הזאת, מכאן.