רבות דובר על שנת 2019 כשנה משמעותית בעלת ערך ייחודי ברמת הבריאה. השנה הזו, מעידים רבים, מביאה איתה עיתוי מיוחד ברמה האנרגטית. במידה מסויימת, הימים האלה עוסקים בניצול מלא של אפשרות הבחירה וקבלת מלוא האנרגיה למימושה. מפגש התודעה המרתק שהעבירה עידית עזרא כהן בנושא, הוא ממש תוכנית עבודה יישומית. מומלץ לשמור ולחזור ולעיין בו בתכיפות.
אז מה בעצם קורה לנו במהלך 2019
כל אחד מאיתנו יגיע השנה לצמת ויידרש להחליט לאן לפנות. דמיינו בעיני רוחכם שדה תעופה גדול. אתם עומדים בפני שורה של מסועים המתפצלים ממרכזו לכיוונים שונים. כל אחד מהם מוביל ליעד אחר. אתם עולים על אחד מהם. מכיוון שהוא מוגן במעקה ארוך ומניע אתכם קדימה, הירידה ממנו אפשרית, אבל כרוכה בהמתנה. משירדתם, תאלצו לשוב מרחק רב ולעלות מחדש על נתיב אחר. כזו היא שנת 2019. שנה של בחירה בנתיב.
במושגים 'נתיב' ו'פנייה', אין הכוונה לעולם החומר – למרות שבחירה נכונה עבורנו לעולם תשפיע על רמת השפע והשגשוג. השנה הזאת עוסקת בהגשמה. היא נוגעת ביסודות ובהוויה, ועוסקת במהות הקיומית שלנו: מהו החלום שאנחנו רוצים לממש, ואיזה יעוד עומד בפנינו?
אם יש תקופה הערוכה מבחינה אנרגטית לספק לנו רוח גבית שתאפשר לנו להוציא לפועל את הדברים, הרי זו שנת 2019. מצד אחד, עומדים לרשותנו מאגרי אנרגיה גדולים לשם כך. מצד שני, אנחנו נדרשים להתנהל עם המאגרים הללו ברמת דיוק גבוהה, ולכן משאנחנו מזהים בבהירות את המטרה שלנו, עלינו לתכנן את הדברים ולהתנהל ברמת מודעות ומוכוונות גבוהה. בפועל, המשמעות היא שעלינו להיות נאמנים לבחירה שלנו מהרגע שבו אנחנו קמים בבוקר ולהימנע לחלוטין מהרגלים, קבעונות ומצבי התנהגות אוטומטיים. או במילים אחרות, נדרשת מאיתנו עירנות, תכנון ואחריות מלאה על כל פעולה שאנחנו מבצעים.
מימוש הפוטנציאל בצעדים קטנים
כדי להשתמש בפוטנציאלים שלנו אנחנו נדרשים להתעורר לתוך מודעות ולתרגם את הידיעה למציאות תוך שאנחנו סוללים את הדרך להגשמת התוצאה. בניגוד לנטייה שלנו לחלום בגדול ולבצע מהלכים רחבי היקף, הדרך הנכונה להגשמה מורכבת דווקא ממהלכים מדודים הנבנים אלה על אלה. חסרי הסבלנות ימצאו אולי נחמה בכך שצעדים קטנים מבטיחים תהליך של דיוק ומונעים עיכובים או עצירות הנובעות מסטיות גדולות העשויות להתרחש בעקבות השקעת אנרגיה רבה מאוד במהלך לא נכון. (זוכרים את המסוע הלא נכון, ואת האנרגיה והזמן הנדרשים לשוב אחורנית ולעלות על אחר מחדש?)
ההזדמנויות שיגיעו השנה יהיו אדירות, והן יגיעו לכולם. השאלה היחידה היא – האם נהיה קשובים מספיק והאם נדע לזהות אותן, שכן ככל שנהיה עסוקים במטרות ובחלומות אחרים, סביר להניח שנפספס רמזים, מסרים ואפשרויות. מכיוון שהזמנים האלה חובקים הזדמנויות גדולות לכולם, אנחנו צפויים לראות פריצות דרך אדירות בכל התחומים. דברים שנראו לנו קשים וממושכים, יתארגנו כמעט מעצמם אם נהיה בכיוון הנכון.
הכיוון הנכון – איך יודעים מהו?
התחלת ההתכווננות היא בשאלות כמעט בנאליות, אבל אלה הן שאלות יסוד מהותיות שהתשובות להן משתנות כחלק בלתי נפרד מהתליכי ההתפתחות וההשתנות שלנו, ולכן נדרשת בחינה מחודשת שלהן בכל רגע נתון
מי אני? מדוע אני כאן? מה המטרה שלי? מה עלי להשלים?
תירוצים? אני?
זה רק נראה שהתשובות לשאלות האלה פשוטות. המענה עליהן דורש חשיבה, כנות ודיוק וכדי לצאת לדרך אנחנו צריכים להגיע לרמת בהירות מלאה באשר לחיים שלנו. בהירות היא ההסכמה שלנו להתבונן על החיים שלנו באומץ, ולראות מה עובד עבורנו ומה כבר לא. אם התשובה שאנחנו נותנים לעצמנו נשמעת כמו 'אין מה לעשות. זו אולי לא העבודה המהנה ביותר, אבל צריך לחיות ממשהו' – או 'הזוגיות הזאת גרועה עבורי, אבל למי יש את האנרגיה או את הכסף להפריד עכשיו כוחות' – אנחנו בבעיה. מה שאנחנו מספרים לעצמנו והסיבות שאנחנו מספקים, כבר אינם סיבה מספקת להיות במקומות האלה.
הבשורות הטובות הן שהשנה נתחיל להיות מתוגמלים על הדרך. לא על התוצאה, אלא על עצם העובדה שעלינו על הנתיב. כל אחד מאיתנו יודע פנימה, האם הצליח להעלות את עצמו על הדרך הזו, והיכן הוא ממוקם בה. הקפדה יתרה יש לקיים בכל נושא האנרגיות של החשיבה והעשייה. אלה חייבות להיות מנותבות לדיוק הגשמת המטרה תוך משיכה של שפע ללא שום התנצלות. חשוב להבהיר באשר לשפע, כי הוא אינו מטרה העומדת בפני עצמה, אלא כלי שנועד לתמוך בהגשמה – וזו, כאמור, תתרחש השנה בצורה שלא יכולה היתה להתקיים קודם לכן.
נראה שהכל מתפרק?
עד היום דברים לא ממש קרו באופן, בעוצמה ובדרך שרצינו. בעבר, חווינו לא מעט מצבים שזיעזעו אתנו. דברים קרסו. מערכות יחסים נגמרו. מה שנראה לכאורה תקין – לא ממש התממש על פי הציפיות ולא פעם קרה שברגע שמשהו אחד הסתדר, משהו אחר קיבל תפנית והתפרק. חווינו במהלך התקופה האחרונה (היא אכן מסתיימת אבל אפשר עדיין להרגיש את ההשפעה שלה) כל מני אירועים שפגשו אותנו בתיפקודים רגשיים ופיזיים לא מיטביים. ניתוקים בין אנשים הם חלק מאותם אירועים והם גם חלק מאותו הדיוק שגורם לכך שלא נהיה מותאמים לדברים מסויימים. אנחנו חייבים להיות ערים לכך. זו אכן מנהרת התרחשויות שמתקיימת, אבל היא מגיעה לסיום שלה.
שנת 2018 ותחילתה של 2019 (בואכם אפריל) – לא היו פשוטות כלל וכלל. אם יש נושאים ואנשים שיצאו מהחיים שלכם לאחרונה, הם נשארו מאחור בעיקר מכיוון שהם לא חלק משנת השפע שלכם. כניסה או התפתחות של קשרים מאתגרים וקונפליקטים לתוך המציאות בתקופה הקודמת ל-2019 נועדה לקיים בהירות. ואנחנו הרי יודעים שלא פשוט, ואפילו מכאיב, לראות דברים בבהירות. כואב – אבל בעל ערך.
המציאות תהיה זו שתציב מולנו מראה ותשקף לנו תהליך ומעגליות. אם לא נפנה את מה שצריך מהחיים שלנו, דבר לא יוכל להיכנס במקום הקיים. אנחנו מחוייבים להסתכל בבהירות על מה הדבר שקיים בחיים שלנו, עושה או לא עושה לנו, כי אם לא נעשה חשבון נפש – לא נוכל להביא אלינו את הדבר הבא. זה לא יקרה, כי אנחנו מלאים. ואם אנחנו מלאים, אין מקום. ואם אין מקום – הפוטנציאלים החדשים לא ייכנסו. ואם לא ייכנסו – אנחנו סוטים מהדרך, מפסידים את ההתפתחות, את השפע ואת המימוש.
בהירות – כלי מרכזי להתקדמות
אנחנו מסיימים תקופה ( את 2018 ותחילת 2019) שהביאה איתה הרבה כאב, אשמה ממערכות יחסים, בושה, הלם מהתנהגויות של אנשים אחרים וגם כאבים פיסיים ומחלות. ושוב – אנחנו לא קורבן של האירועים הללו. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להתבונן בכנות ובאומץ על הדברים, ולשאול את עצמנו מה קרה לנו. גם אם אנחנו מאוכזבים, גם אם כאבנו פיזית או רגשית. הכל למידה. האוטומט הוא לעשות עוד מאותו אותו דבר. אבל זה כבר לא יעזור
הבהירות מאפשרת לראות את מה ששמנו עליו תוויות או שבנינו סביבו ארמונות. לאט לאט מתבהרת התמונה, ועכשיו אנחנו רואים את הדברים כהוויתם. אנחנו יכולים להבחין ביתר קלות מהי אותה רוח גבית מדומה השואבת את הכח שלנו. לפעמים אדם שהיה מאוד קרוב אלינו ונראה לנו מסייע, תומך ומקדם – מתגלה (כשאנחנו מוכנים לראות את הדברים) כבעל אינטרסים שונים ממה שחשבנו, או שאנחנו יכולים פתאום לראות את המחיר הכבד ששילמנו על קיומו של הקשר.
מתקלפים, נפרדים ומתמלאים באנרגיה חדשה
החל מאפריל, אנחנו צפויים לחוש הקלה כלשהי. חלקנו נחווה אותה מייד וחלק מאיתנו בהמשך. כל אחד בקצב שלו. מה שיאפיין את השינוי הוא העובדה שנוכל להתחיל ליהנות ממה שמגיע. הישן מתנקה, אנחנו נפרדים מכל מה שלא נחוץ וכמו נולדים מחדש. אבל. ויש כאן אבל. אנחנו הם אלה שצריכים לזהות ולהכיר במה שמזויף, מה שלא נחוץ ומה שלא משרת אותנו יותר. ללא הזיהוי וההבנה, לא נוכל להיפרד מהדברים וכשלא נוכל להיפרד מהם, לא נוכל לשנות ולנוע קדימה.
עכשיו יותר מתמיד אנחנו מתעוררים, דוחפים, הודפים ומסכימים לראות מי השכיח מאיתנו את המטרות שלנו ומי החליש אותנו. ההתבוננות הזאת חייבת להקיף את מכלול המערכות שלנו כשאנחנו לא מהססים מלצלם ברנטגן גם את הקשרים הקרובים ביותר, לרבות בני זוג, ילדים והורים. עצם זיהוי הדפוסים, היא העניין. להסכים לראות. כשמסכימים לראות – קל יותר להבחין בין אנשים המייצגים את האור באמת, ובין מי שמתחפשים לאור. המתחפשים לאור, דרך אגב, הם לא אנשים רעים. לרוב, הם מאמינים בכל מאודם שהם עושים את הדבר הנכון מהסיבות הנכונות. המלאכה שלנו נשארת עדיין בגדר עיסוק בהבנה המוחלטת של מי מדוייק לנו היום ומי כבר לא.
על מה כדאי להקפיד בתקופה הזו? מדריך מעשי החל מהיום
שימו לב לאנרגיות שלכם. חשוב שלא 'לתת' את האנרגיות שלנו לאנשים שלא משרתים אותנו. למי שמשכיחים מאיתנו את המטרות שלנו, את החלומות שלנו, את האהבה לעצמנו. אין סיבה לכלול במערכות ובסביבה שלנו אנשים ששואבים אותנו באופן תמידי. (הציצו לרגע ברשימת השיחות הנכנסות שלכם, העבירו בראש את הפגישות שהיו לכם בשבוע האחרון – האנשים האלה יקפצו מייד לתודעה שלכם).
מאוד חשוב – להתמקד ולא להיות מפוזרים על פני דברים רבים. יש להפעיל באופן קבוע משמעת עצמית. לוודא שהרגלים ודפוסים מעכבים לא ישתלטו עלינו ולהפנות כל הזמן תשומת לב לשתי מלכודות משמעותיות – פיזור דעת ואופטימיות חסרת בסיס.
תשומת לב מלאה לזמן – שימו לב לאן 'הוא הולך', שכן אין לו מחיר וברגע שאיבדנו אותו – אי אפשר להשיב אותו. והוא יקר מאוד. חשוב להתייחס לכל דקה באופן מלא, בהערכה וברצינות, ולתכנן אותו היטב. אחד הדגשים החשובים הוא להקפיד שלא 'לסחור' בזמן שלנו עבור דברים שאנחנו לא באמת רוצים לעשות. זה שיעור מאוד גדול – לא למצוא את עצמנו עושים דברים שאנחנו לא רוצים. לא לבלות עם אנשים שאין לנו עניין להיות איתם. לשים לב לכל מני פעילויות, התנדבויות, חוגים ומפגשים שאין לנו אנרגיה עבורם, לרבות תקשורת מילולית מעגלית (שיחות עם אנשים שנוטות לחזור על עצמן, שאין בהן שום התפתחות והן דומות יותר ללעיסה חוזרת של אותם חומרים).
תכנון היום – חשוב לעקוב אחרי מה שאנחנו עושים. הכל חלק מתשומת לב מלאה ומשמעת. הדקות הופכות לשעות. השעות לימים ואלה לחודשים. עוד יום כזה ועוד יום – הרי אנחנו חיים בתוך החלום שלנו. הדקות האלה הן מה שיוצרות אותו והן גם מה שמעכבות אותו מלהיות עוד יום שמקדם אותנו. כן, כן, הכוונה היא אותם שברירים מצטברים של זמן, שאנחנו נוטים שלא לייחס להם חשיבות. עלינו להיות בשליטה מלאה על הזמן שלנו. בכל דקה, שעה, יום, שבוע וחודש. לא להפסיק לשאול את עצמנו – האם אנחנו מנצלים את החופש העומד לרשותנו (החופש לבחור בכל רגע נתון פעולה) כדי להגשים את הדברים?
אנחנו צריכים להיות עקביים, ולהקפיד להתקדם רק (ורק!) בתחומים שמביאים לנו שמחה. אל תטעו לחתור למטרות שאינן מחוברות לאני הפנימי שלכם, בכך מובטח לכם רק דבר אחד – שתעלו על המסוע הלא נכון. כדי לזמן שפע אמיתי מתוך שמחה, הדבר החיוני ביותר הוא לדייק את הסיבה של ה-למה (Why) שלנו, וגם הלמה (what for) האמונה. כדי להביא שפע, צריך לדייק איך להביא אותו. כשאנחנו מדייקים אותם, החיבור למטרות, לנתיב ולמסלול שלנו – הופכים להיות טבעיים.
לשאול את השאלות. לחזור ולשאול אותן שוב ושוב עד כדי זיקוק התשובה. מה המטרה? מה הסיבה? מה מביא לנו אושר? איזו אמונה מסתתרת מאחורי הדברים שבהם אחנו משקיעים את מירב הזמן והאנרגיה שלנו? לפעמים קורה לנו שאנחנו מזינים בהתנהגות שלנו אמונה שאנחנו כבר מזהים בגוף שאנחנו לא רוצים להיות בה יותר. יודעים שאין בה צורך. מבינים שהיא לא מתקיימית יותר, אבל עדיין מתפקדים בתוכה. (לדוגמא, אמא הנוהגת להכין בארוחת הערב תפריט מורכב נפרד לכל אחד מהילדים, ובכל יום, עומדת ומבשלת זמן ממושך במיוחד) רק שלפעמים אנחנו מעמיסים עליה אידאולוגיה (אותה אמא מרגישה שבדרך הזו, היא אמא טובה יותר. בעיניה, לראות כל ילד ולהתאים את עצמה במלואה לכל צורך, הוא מימוש אמהות), ואז אנחנו מתקשים לשנות אותה (למשל, להכין ארוחה עם תפריט אחיד. כזה מתוכנן, המתחשב במכנה המשותף של האוכלים מצד אחד, אבל לא מייצר ארוחת ערב אה-לה-כארט יום אחר יום). הדרמה היא כמובן הידיעה כי הדפוס של הכנת ארוחת ערב מורכבת, אין בינו ובין אמהות טובה דבר. אבל ההרגל עדיין קיים, והזמן ממשיך להיות מבוזבז. הלכה למעשה.
האם זה באמת מה שאנחנו צריכים? אי אפשר שלא להפסיק לשאול את השאלות האלה, כי חלק מהניהול האנרגטי הוא להיפטר באופן מוחלט מההרגלים הלא משרתים האלה, כדי לפנות את האנרגיה למשימות אחרות.
צ'ק ליסט. דין וחשבון. יש לעבור באופן קבוע על ההתנהגויות, לבחון את המניעים, להתבונן בתחילת התהליך של כל אחת מהפעולות שאנחנו מבצעים על פני היום (כן, כולל טקסים, ארוחות, מפגשים – עד רמת האמבטיה. האם באמת נכונה לנו רביצה ממושכת של חצי שעה באמבט, או שאפשר להסתפק בשבע דקות מהירות להתרעננות ולהמשיך לעיסוקים אחרים? האם נכונות לנו שעות של בהייה בטלויזיה? תועפות זמן ברשתות החברתיות? האם נכון שנבצע את כל המטלות בעצמנו ולא נאציל סמכויות הלאה? ועוד ועוד).
ואיך יודעים מהו מימוש?
בעניין המימוש, השאלה הפשוטה ביותר שאנחנו יכולים לשאול את עצמינו היא: אם היה לי את כל הכסף שבעולם, האם הייתי עדיין עושה את מה שאני עושה?
אם התשובה היא כן – אנחנו על נתיב הנכון, במסע הנשמה שלנו. אם לא – מומלץ מאוד לחדול ממה שאנחנו עושים ולעבור לתוכנית אחרת. תוכנית מדוייקת יותר. אין הכוונה לעזוב בחוסר אחריות את מה שקיים, להשליך הכל ולצעוד אל הלא נודע. אבל אם אנחנו מבינים שאנחנו לא במקום הנכון, התוכנית המדוייקת תגיע אלינו. כי אם יש תקופה להגשמת פוטנציאלים, הרי זו התקופה הזו.
רצוי שהמטרה שאנחנו שמים לנגד עיננו תרתק אותנו. תגיע מאיזה רצון. וכשאנחנו מזמנים את הרצון ומבינים לצורך מה אנחנו עושים את הדברים – נוכל להניע את התהליך. היופי בתקופה הזו, שהיא מקדמת תהליכים באופן מאוד מהיר, ואנחנו נצטרך להתאמץ פחות כדי לממש.
אחרית דבר וכמה דגשים שחשוב לזכור
חשוב לא לחפש מסלול קיים אלא ליצור מסלול משלנו. להעז להביא את עצמנו לידי ביטוי. להמציא משהו שכולו אנחנו. להביא את הדבר מתוך האישיות והוהאינדיבידואל שלנו. ברגע שעשינו את זה, אפילו אם רק עבדנו דרך זוית אחרת, כבר יצרנו משהו חדש
שום דבר חומרי, לא יביא לנו עוד שמחה. זה רק נראה כך, אבל אנחנו כבר מנוסים מספיק כדי לדעת שהמימוש הוא זה שאתו מגיע אושר אמיתי. מכיוון שכך, נסו לא לבקש דברים חומריים. נסו להיות במהות ולחיות את המטרה שאתם מציבים לעצמכם.
אנחנו במסע מתמשך. בשנה הזאת אנחנו אמורים לחוות את ניצחון הרוח על החומר. את ניצחון העצמי האמיתי על העצמי המדומה. ה'אני' שמסיר את התדמית שנבנתה ותוחזקה במשך השנים והסתירה את מה שבאמת רצינו ואת מי שאנחנו.
זיכרו – האופן שבו אנחנו עושים כל דבר בחיים, מצביע על האופן שבו החיים שלנו מתנהלים, בכל יום ובכל רגע, והוא זה שקובע את איכות החיים. השנה הזאת תאפשר לנו להצליח לשנות ולהוביל.
להצטרפות למפגשי התודעה של עידית עזרא כהן, ולתיאום שיחות ייעוץ אישיות: 054-5292574
