המתמידים בה לאורך זמן מדווחים על בהירות, התנהלות יעילה יותר, יצירתיות מוגברת ותחושה מהודקת וממוקדת. אין דרך או שיטה 'נכונה' לבצע את שגרת הכתיבה של דפי הבוקר, ואין כאן כל עניין של איכות, עומק או סגנון. ה'חוק' היחיד שצריך לשמור עליו הוא כתיבה והתמדה.
המילים המוצאות את דרכן אל הנייר לא עוסקות בהכרח בציוץ הציפורים, השמחה שבלב והוקרת התודה על כל מה שיש. כתיבת הבוקר מורכבת מביטוי של כלל המחשבות החוצות את זרם התודעה באותו רגע, כולל טרוניות ('איזה עייפות, למי יש כח ליום הזה שמתחיל עוד רגע. כל מה שבא לי עכשיו זה לחזור לישון'), משימות היום ('לא לשכוח מוסך, להתקשר לגנן, לזכור לשלם חשבון חשמל') או מחשבות על כל מה שמתרחש ('איך בכלל מתחילים את הפרוייטק הזה בעבודה. את מי אפשר לשאול מבלי להיראות קולולס?'). לאט לאט, כמו בכל תהליך תודעתי, מתקיים קילוף עדין של מחשבות ושכבות המאפשר ניקוי וחיבור עמוק למקום שבו נוכח הידע, היצירתיות והאפשרויות הבלתי מוגבלות.
למה כדאי ומה זה נותן
להיוולד ליום חדש. דמיינו את היום שלכם. בהיר, ממוקד, מהודק ויצירתי. יום שמתחיל באנרגיה של עשייה ואין בו שום דבר מתחושת העננות המוגברת שלפעמים נמצאת בתוך הראש ולא מתפוגגת. כתיבת בוקר לאורך זמן מאפשרת את כל הטוב הזה. מסוג ההרגלים שאחרי שמצליחים לסגל אותם אי אפשר להיפרד להם. חבילת ההטבות שמגיעה עם הריטואל היומי מונה גם:
- הגברה משמעותית של היצירתיות. במחשבה, בעשייה ובתקשורת הבינאישית
- מיקוד מוגבר
- ניהול נכון יותר של משימות היום
- יעילות
- יציבות רבה יותר
- רמה עמוקה יותר של למידה
- תחושה של שחרור וקלילות
- עיבוד עמוק של תהליכים המאפשר פתרונות יעילים, מדוייקים ומהירים יותר
- מסייע מאוד לאיזון במיוחד בתקופות המאופיינות באי יציבות רגשית
איך עושים את זה בדיוק?
שלושה דפי בוקר. כתיבה רציפה בכתב יד בלי להפסיק. זה כל התהליך. אין מבנה, אין עצירות, עריכות, מחיקות או שיופים. אם מחשבה או נושא מיוחד מבקש לצאת החוצה, מאפשרים לו. אנחנו שרגילים כל כך לעבוד במבנים מסודרים, בתבניות או בתהליכים, מתקשים מעט לנוכח המשימה הפתוחה. כרגיל, זהו חלק בלתי נפרד מהדבר עצמו. מכינים קפה או תה עם הרבה עלים ומתחילים לכתוב. ה-כ-ל. ללא צנזורה, עריכה, מאמץ או מטרה. בסך הכל מתקיים כאן תהליך של ניקוי המאפשר לפנות מקום לכל מה שהיום מביא איתו.
המפתח 1 – אתם כותבים לעצמכם
המפתח לכתיבה הוא ההבנה כי הכתיבה מיועדת לי בלבד. לאחר שאנחנו מבינים שאף אחד לא מורשה לקרוא את החומר, יכולה להתקיים אוטנטיות – כזו שאינה מבקשת להרשים אף אחד ולא עושה חשבון לשום דבר. כך יכולים לצוף אל דפי הבוקר גם ההצדדים החשוכים שאנחנו פחות אוהבים בעצמינו, הביקורתיות, הקטנוניות, הנגטיביות, הקיטורים וההאשמות. לנקות, לנקות, לנקות.
המפתח 2 – אתם באמת כותבים רק לעצמכם
לא מעט אנשים המקפידים על שגרת כתיבת הבוקר מספרים על כך שהרבה מאוד מהכתיבה שלהם עוסקת בסכסוכים אישיים ובינאשיים שיכולים להיראות ממש אבסורדים למישהו אחר. ניתוחים של כעסים, ויכוחים, סודות או רשימת מכולת משעממת של כל מה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו, בבני הזוג או בילדים.
ג'וליה קמרון מייסת שיטת 'דרך האומן' שיומני כתיבת הבוקר הם חלק ממנה, אומרת שמדובר בתהליך המזכיר שאיבת אבק המנקה את כל הפינות החשוכות. זהו לגמרי המקום לבטא באופן גלוי את מה שמתחבא בין הקפלים של הנשמה, לאוורר את המקומות שאנחנו יודעים להסתיר יפה יפה, כולל רגשות שאנחנו מתהדרים בהם פחות, חשקים לא מרוסנים והדברים הפחות מקסימים שאנחנו מאחלים למי שמגיע לו ממש עכשיו.
מבולבל, מבולגן ולא שלם. לא מסתכלים לאחור!
המבט קדימה. לא מעלעלים, לא שופטים, לא מנסים לבדוק התקדמות ולא מחלקים לעצמינו ציונים. המטרה היא להשאיר את הביקורת העצמית מאחור, להמשיך לכתוב וליצור הרגל קבוע.קשה לתת סיבה או הסבר מדוייק מדוע דפי הבוקר הם כלי כל כך יעיל. אולי חלק מההצלחה הגדולה שלהם נובעת מכך שהם מלמדים אותנו לשחרר להיות נוכחים בתוך אי השלמות. לחוות רגשות עד הסוף ולהוציא לאור את החלקים הפחות מחמיאים מבלי צורך להסתיר או להסביר. איזה שחרור!
למי יש זמן לזה בכלל?
בלי החלק של הקפה או התה, ובלי להציץ בטלפון רגע לפני שצוללים לתוך המחברת, כדאי להקדיש למשימה כ- 35 עד 40 דקות. למי יש זמן ? אם מורידים את חצי השעה של העדכונים בפייסבוק עם עין אחת פתוחה בתוך הכרית, הרי מודבר בתוספת של 10 דקות נוספות בלבד לשגרת הבוקר. אבל האמת היא, שמי שמקפיד על הכתיבה מגלה ששווה ללקום בשבילה מוקדם יותר. מנהלים רבים, יוצרים ומי שאימצו להם את הרוטינה, מכורים לה. היום שמתגלה אחריה, שווה כל דקה של יקיצה מוקדמת עבורה. בדוק!
למה דווקא 3 עמודים
מספיק עמודים בכדי לעבור את כל הניקוי הראשוני של המחשבות הטורדניות, המשימות וההגיגים, לא יותר מדי כדי להכניס אותנו למתקפת תכנון או לייאש אותנו מהסיכוי לעמוד במשימה לאורך זמן. בסופו של דבר, מדובר בכ- 750 מילים.
ומה קורה כשנגמר לי כל מה שיש לי לכתוב
ממשיכים לכתוב. אפילו – 'אין לי מה לכתוב עכשיו'. אבל האמת היא שדי מהר זרם המחשבות ממשיך להציף. קצת כמו במדיטציה, המשימה המרכזית היא לנקות את המחשבות, כך שככל הנראה כמעט ולא תתקלו במצב שבו ממש לא יהיה לכם מה לתכוב.
למה דווקא בכתב יד
בוודאי שיש גם אלטרנטיבה אחרת. אתם מוזמנים להציץ כאן, לגירסה הדיגיטלית של יומני הבוקר. כאן תקבלו חיווי אחרי שסיימתם את קיצבת 750 המילים היומית ובנוסף תזכו לניקוד על התמדה. המתמידים מקבלים ניתוח על הרגלי הכתיבה (רצף, שעות ביום, משך ההזמן שלוקח לכם לכתוב) ודיאגרמות באשר לתוכן (מחשבות עצובות-נטרליות- שמחות ועוד, מניתוח המבוסס על סמך המילים שתיקתקתם במרץ כל בוקר). הקפסולה אוהבת כתב יד. הרבה אנשים מרגישים כנים יותר, נינוחים ויצירתיים במיוחד כשהם עוברים דרך הדף ולא דרך המקדלת. ואם אתם מהקלדנים הבלתי נלאים, 750words.com . העיקר שתכתבו! היא לגמרי הורסיה שמתאימה לכם
למה דווקא בבוקר?
יומן הבוקר שונה מיומן הלילה. הבוקר 'יאסוף' את העבודה שנעשתה בלילה בעולמות הרגשיים והנשמתיים, תכין אתכם לקראת היום ומכיוון שכך גם תשפר את ביצועיו. לכתיבת הערב יש יתרונות רבים. היא הרבה יותר רפלקטיבית ועוסקת באופן טבעי בניתוח עמוק יותר של מה שאירע בו. באופן טבעי מכיוון שהיא נשענת על אירועים שהתרחשו, תרומתה מורגשת פחות על 'הכנת' היום החדש.
צריך בשביל זה מחברת מיוחדת?
בלוק כתיבה, מחברת מהודרת, אחת עם כריכה חומה של דפרון או דפים מפוזרים. עיפרון, עט או טוש. כל אחד על מה ועם מה שמרגיש לו נכון וטוב. יש אינספור יומנים מעוצבים ומפתים שרק מחכים שתגידו כן.
לעבור עם הכתיבה אל הצד השני
כשאנשים שואלים, "למה אנחנו כותבים דפי בוקר? "אני מתבדחת ואומרת, "כדי להגיע לצד השני." הם חושבים שאני צוחקת, אבל אני לא. דפי בוקר מביאים אותנו אל הצד השני: הצד השני של הפחד שלנו, של השליליות שלנו, של מצבי הרוח שלנו".
ג'וליה קמרון –
