זו רק נראית כמו עוד משימה שמישהו דחס לחלק שעוד פנוי במשך היום, אבל האמת היא שכתיבת הבוקר היא אחד מהכלים היעילים ביותר לצורך התארגנות לתוך יום חדש.
כשם שהמדיטציה נחשבת למקלחת הבוקר של התודעה, כך כם תהליך הכתיבה ידוע כערוץ המאפשר חיבור להדרכות ולתת מודע. יש משהו עדין ותרפוטי בכתיבת הבוקר, והיא מסוג הפעולות שהערך שלהן אינו ברור ומדיד באותו רגע, אבל ניכר ממש בהשפעה מצטברת כבר אחרי כמה ימים.
ג'וליה קאמרון (דרך האומן), שהיתה זאת שהכירה לעולם את כתיבת הבוקר, מקפידה להדגיש כי אין באמת חוקים ומגבלות בכל מה שנוגע לכתיבת הבוקר. היא ממליצה לכתוב עם זרם התודעה את כל מה שעולה באותם רגעים. לא לסנן, לא להפעיל שיפוטיות או עריכה. פשוט לכתוב. מומלץ להעלות על הכתב לפחות 750 מילים ולנסות להתמסר לתוך כתיבה שאין בה סדר, ארגון או מטרה מוגדרת.
אנחנו אוהבים להשוות את כתיבת הבוקר לתהליך של ניקוי. פחדים, כעסים, קנאה, לחצים, תיסכולים ואי שקט מוצאים את הדרך החוצה, מרגיעים את ההוויה כשהם מתחילים לפנות מקום ולעמעם עוצמה.
זה נכון שאפשר לתת לכתיבה האינטואיטיבית של הבוקר להתארגן שורות שורות על נייר לבן ופשוט, אבל המחברת הזאת, איך לומר, עושה לנו חשק להתחיל. .
כאן אפשר לראות את ג'וליה קאמרון (דרך האומן) משוחחת על כתיבת הבוקר והתועלות שלה.
וכאן אפשר לקנות את המחברת החתיכית הזאת, שמשלבת תרגולים, מחשבות, כוונות ורשימות שאפשר להוסיף בין בוקר לבוקר.
וכאן אפשר לקרוא כל מה שרציתם לדעת וכל מה שרציתם לשאול על כתיבת הבוקר.
