בשיחה עם עופרה אור, העוסקת בהנחייה מבוססת תודעה, נטווה את החוט מהקורונה דרך הרגע הזה והלאה. נדבר על שנת הקורונה שלא הביאה את השינוי המיוחל לאנושות, על התפקיד של מדינת ישראל (ועל כך שהיא אינה מקיימת אותו). נתייחס למציאות שבה הכל מתפרק כדי להיבנות מחדש ואחרת.

למרות שהכל מרגיש ענק ולא תלוי בנו בכלל, נתעכב על האחריות שלנו ביחס למה שקורה ונעמיק בכמה חשוב לבדוק היום, יותר מתמיד, את הדרך ואת הבחירות שלנו.

המלצה חמה: לפני שמאזינים לפרק הזה, כדאי מאוד להקשיב לשני פרקים: הפרק אודות בתסריט האישי שלנו, והפרק המתייחס לסימנים ותמרורי אזהרה שאנחנו מקבלים כל הזמן בכל מקום.

•  האזנה לפרק 'כשהכל מתפרק' בספוטיפי
• האזנה לפרק 'כשהכל מתפרק' באפל
• האזנה לפרק בסאונד קלאוד
• קישור לכל פרקי הפודקאסט של הקפסולה בספוטיפיי

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

The post פודקאסט פרק # 8 כשהכל מתפרק appeared first on HACAPSULA.

האדמה רועדת, המים גועשים והאויר לוהט. כבר כמה שנים אנחנו מקבלים כל סימן אפשרי המעיד על כך שכדור הארץ עובר שינוי עצום, מדלג במהירות מעידן אחד לשני וממימד אחד לאחר. פיסות מידע מגיעות אלינו מכל מני מקורות אבל מה זה בעצם אומר? איך הכל מתחבר לכדי תמונה אחת גדולה? מה השתבש? איך הכל משפיע על החיים שלנו כאן ועכשיו? מה אפשר לעשות כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו בצורה מיטבית ומה התפקיד שלנו בכל השינוי העצום שמורגש בכל רגע נתון?

קרן סרדס

קרן סרדס היא דוגמא מהלכת לעידן החדש המגיח במלוא הכח. היא מתקשרת, הילרית, יועצת רוחנית ומנחת סדנאות שבורכה בשילוב מרענן ועוצמתי של ידע רוחני נרחב, יכולת תקשור מופלאה וכישרון ענק לצלול פנימה ולהטיל כידון מחודד בדיוק אל אותה נקודה משמעותית שעשויה לשנות את כל הפרספקטיבה. כל הטוב הזה חבוק במעטפת של 'כאן ועכשיו', עם כלים אימוניים, שפה רהוטה ותדר של מנהלת עסקית נמרצת, היוצרים יחד שילוב מרתק (ויש אומרים ממכר).

השינוי כבר כאן

במהלך השנים האחרונות, מקבלת סרדס מידע רב על השינויים המתרחשים בכדור הארץ, דרך ההדרכות רוחניות שלה ודרך ההדרכות המתקבלות עבור האנשים המגיעים אליה לשיחות ייעוץ.
השינוי כאן. אנחנו רואים אותו ומרגישים אותו בכל פינה, ומה שקורה ממש כאן ועכשיו אצלינו בארץ הוא רק דוגמא אחת מני רבות.

הרבה מאוד נכתב ונאמר על התמורות המתרחשות, ועדיין מיסתורין גדול אופף את הנושא. קשה לתפוס מידע רוחני גבוה ועם זאת, אנחנו צמאים לקבל אותו. פיסות המידע הנאספות מגיעות מכל מני מקורות, אבל איך כולן מתחברות לתמונה אחת גדולה?

מפגש חניכה

מפגש חניכה שתקיים סרדס בחודש ספטמבר הקרוב (6/9/23), יוקדש להעברת מידע ועריכת סדר בכל מה שנוגע לטרנספורמציה שכדור הארץ עובר וצפוי לעבור, הן בפרפסקטיבה רחבה, והן בכל מה שנוגע לנו עצמנו.

במפגש תדבר סרדס על:
– כדור הארץ כקרקע להתפתחות
– המשותף למי שבחרו לקחת חלק בתהליך השינוי הגדול שהאנושות עוברת (אם הטקסטים האלה מהדהדים בכם, אתם חלק מאותם אנשים!)
– התוכנית הנשמתית, האישית והגלובלית – קווים לדמותה
– מה השתבש בתוכנית הגדולה?
– סוף עידן הקארמה – מה המשמעות?
– נקודת המפנה ותחילתו של עידן חדש
– המעבר בין המימד השלישי לחמישי
– העולם החדש

פרטים והרשמה

אתם מוזמנים לצלול אל תוך עמוד המפגש (6/9/23)
מספר המקומות מוגבל.
כרטיסים למקדימים להזמין – במחיר הנחה.
כל הפרטים וההרשמה מכאן:

הערה חשובה: זה בהחלט המקום להבהיר כי אין לראות בתוכן המוצג משום המלצה רפואית ו/או נפשית ואין לראות בו עידוד לביצוע פעולות כלשהן.

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

The post סוף עידן הקארמה – עם קרן סרדס appeared first on HACAPSULA.

פרק מפודקאסט – איך לבחון את החיים

נדמה שכבר כלו כל הכוחות לעוד חשיבה מחודשת, חישובי מסלול ונבירת עומק. מילים של זיקוק, דיוק, שחרור ואי ודאות נשחקו עד תום ובכל זאת, דווקא בתקופות שכאלה, יש כמה שאלות שמוטב שניתן עליהן את הדעת (למשל, מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו ןהרגשתם שהזמן עמד מלכת).

מוזמנים להקשיב לפרק נהדר של 'חושבים טוב', עם יהודית כץ ואיתן לויט,  ולהצטרף לריטואל הכמעט מקודש של התבוננות כנה בחיים שלנו והנכונות לשאול את עצמנו לאן פנינו מועדות. מחברת, עט, אוזניות ובהצלחה.

ספר – לס-ביט (עם הנחה מיוחדת לקוראי הקפסולה, למשך שבוע)

אל תטעו בשפה הקלילה, בקצב המהיר ובאורות המנצנצים מכל עבר. ספר הביכורים של לימור תמיר 'לס-ביט', עוסק רובו ככולו בשאלת הזהות העצמית. אין הפוגה. אין הנחות. רק רכבת הרים של אירועים, גילויים, הבנות והדרך אל עצמך, יהא המחיר אשר יהיה.

אנחנו נמצאים בתקופה מבלבלת, עם כל כך הרבה תוכן שנוגע לרוחניות, וכל כך הרבה פעמים טועים לחשוב שאם אנחנו קוראים רוח, או שומעים רוח, אנחנו בתוך הרוח. זה מתעתע מאוד כי הרוח אינה נמצאת כדי שיטעמו ממנה וילהגו אותה. היא עוסקת בהטמעה של דברים. בגילום שלהם. ללא זה, הרוח נשארת כחומר, ובדיוק כמו זוגות נעליים חדשים בארון, נאספים להם עם הימים עוד ספרי רוח על המדפים בבית, עוד ציטוטים בעמודי האינסטגרם, דיקלומים אינטילגנטיים הנוגעים לתפיסות עולם חדשות ואינסוף פודקאסטים, הבאים והולכים להם. מכאן, שהעוצמה הגלומה בספר היא הטמעה מעשית יומיומית של הרוח בחיים שלנו. הטקסט הקליל שולח אלומות אור הנוחתות על מקומות שהעלמנו מעצמנו, שלמדנו לגדר ולעקוף, שהדחקנו או חיפפנו ביננו לבין עצמנו. עם השורות, נופלים אסימונים על ימין ועל שמאל, ללא קשר למגדר או לנטייה מינית.

לכתבה המלאה על הספר, מכאן:

לרכישת הספר במחיר מיוחד עבור קוראי הקפסולה – 69.9 ש"ח במקום 80 ש"ח  (ההנחה הנה לשבוע בלבד, ותקפה לרוכשים עד 22/9 ).

לימודים איזטוריים – זהר

מהדירה הצנועה במצפה רמון, מלבלב בית ספר ללימודים איזוטריים המשמש מרחב למידה תיאורטי ומעשי להרחבת גבולות התודעה. זהר, מייסדת המרכז ומנהלת בית הספר, מביאה לעולם אוצר בלום של הדרכות, הנחיות, נקודות מבט חדשות וכלים מעשיים רבים המסייעים להשיב את הבהירות, האוטנטיות והסמכות הפנימית.

בית הספר מבקש להעניק מיומנויות קיום בסיסיות בהן חיבור לחיים, לגוף, ולהדרכה פנימית, ריפוי עצמי וכלים להתמודדות עם הקשיים שהחיים מגלגלים לפתחנו. לצד שחרור ההכרה, ריכוך הנפש והגמשת הזהות נקבל שפע כלים להרחבת גבולות התפישה, לבניית עצמה אישית, ביסוס אמון בקול הפנימי ופילוס נתיבים להגשמה עצמית.

הקפסולה עוקבת אחרי זהר כבר תקופה ממושכת. שותה את התדר העדין, את הכלים היישומיים הרבים, ולא מעט מתענגת על היעדר השיפוטיות והפרשנות הייחודית. ממליצים גם לכם לעשות בינג' על ערוץ הטיוב שלה, להציץ בקורסים המרתקים ולאמץ אותה לשנה החדשה.

עדכונים גם בפייסבוק של זהר.

פשוט להיות

לא ממש משנה מה יעל קלמניק רוקחת ממש עכשיו. המלצה שלנו – פשוט קחו את זה! כמוצאי שלל רב אנחנו עטים על הסדנא הקרובה שלה ושל אבי בינו. השניים יצרו אתנחתא יומית בה מתקיימים התנאים המאפשרים לבוא במגע אינטימי עם רובד עדין יותר ועמוק בתוכנו, שם נוכל למצוא את השקט – מרחב שבו מתחיל השינוי.

יותר ויותר אנחנו זקוקים לכלים שיזכירו לנו איך לעבור ממצב צבירה של חוסר ריכוז, מחשבות טורדניות, תנודות במצבי הרוח, שינה לא סדירה והפרעות תכופות, אל מקום שיש בו סנטר יציב ועוצמה פנימית. רשפון מחכה לכם ב 15/10/21, עם סדנא יומית (09:00-14:00) הכוללת כלי מיינדפולנס מגוונים (לרבות בעת ההליכה והאכילה) תרגול פלדנקרייז, צ'י קונג, מדיטציה והתבוננות.  מגיעים מפוזרים, יוצאים מחוברים + ארגז כלים נפלא המחזיר אותנו אל עצמנו בדיוק כששרכבת הרים חדשה, דוהרת בשיא הכח לתוך המציאות שלנו.

ההרשמה לסדנא היומית מכאן

קסמים וארומתרפיה

תשכחו את כל מה שהכרתם בתחום הארומתרפיה, הנרות והאנרגיות והכירו את מאיה קרמן ואת KA, מותג שנברא כדי להעניק כלים לחיזוק הנפש והלב והתמודדות עם מה שנקרה על דרכנו. המותג הקרוי על שם מילה פרעונית המבטאת את “כוח החיים” והאנרגיה שמניעה את האדם לצד הרוח הדוחפת אותנו לפעול ולא לוותר, נולד לאחר מסעות של שנים בהם נאסף ידע עתיק שהפך בפיפטת קסם לפורמולות בעלות סגולות רוחניות ורגשיות.

שותפיה של קרמן למסע, חבורה רבת כשרונות וידע ייחודי שלא יסולא בפז, הביאו יחד לעולם סדרת מוצרים המבוססים על ידע בוטני נרחב, חמרי גלם מהמשובחים שבנמצא ומוזה הנשענת על כוחו המרפא של הטבע והקסמים שהוא יודע לחולל.

עולם שלם של פורמולות, כלים, טקסים ותוכן מחכה לכם באתר המעוצב לעילא, ולצידם אפשרות להזמין שפע מוצרים, בינהם ערכה לשנה של התחלות חדשות, או ערכת התנסות אישית (ככל הנראה גם אתם תתקשו לבחור רק 4).

החופשה הבאה שלכם

אם גם אצלכם הדבר היחיד שמתמקם במחשבה כשאתם עוצמים את העיניים הוא החופשה הבאה שלכם, אנא סורו  ליוגה טרוולס המצויינים (מרוקו מעולם לא נראתה אטרקטיבית יותר) , ולסורנטו הוותיקים והמעולים, המציעים שפע של אפשרויות לחופשה המיועדת לגוף ולנפש, בתמהיל מדויק המאפשר לספוג נופים משגעים, להתפנק במלונות בוטיק וליהנות מתכנים מצמיחים.

לשני הותיקים בתחום מצטרף גם – FIND MY CENTER, אתר המרכז ריטריטים מובחרים, קורסים וסדנאות ומשמש מעין מיקרוקוסמוס המאגד מנחים ומורים העוסקים בתחומי התודעה וההתפתחות האישית במגוון רחב של כלים ושיטות. חופשה נעימה!

מה צריך לעשות בכדי שמשהו טוב יקרה

תוך כדי עבודת האדמה, ועל רקע צבעי הסתיו ואיסוף הביצים מלול התרנגולות, מדברת אבישג קופלמן על שינויים, החלטות ועל מה צריך לעשות כדי שמשהו טוב יקרה. הכל מרגיש כמו עוצר מלכת כשמתבוננים בה ובילדים נהנים ממה שנמצא כאן ועכשיו וגם אלה מאלה. דרך הגינה, היחס אל שנת השמיטה, החלומות החדשים ומקורות ההשראה מכל דבר חדש שמגיע, מתגבר החשק לצאת למסע אישי אל כל מה שמחכה בפנים בדיוק לרגע הזה ומבקש להתממש.  אחרי שנוציא לפועל, נסכים שזו שרוצה, יכולה וצריכה לשחרר את התוצאה, ואז להמתין ללא התערבות למה שתביא איתה השנה החדשה. לפוסט של שנת השמיטה מכאן.

לבלוג של אבישג מכאן ולעוד בינג' יו טיוב שאתם חייבים לעצמכם – מכאן.

וגם הזדמנות לסליחה

כמה מבטים על סליחה. כזו הנאמרת לאחר וזו שקשורה פנימה, למערכת היחסים שלנו עם עצמינו.

כאן אפשר לקרוא את הכתבה הטרייה של אלי קריינר על המשמעות של סליחה אמיתית ועל הקשר בינה ובן האחדות.

מכאן, הכתבה 'סליחה עצמית תחילה', תמצית שיעור תודעה מרתק של עידית עזרא כהן, על המפתח לכלוב שנמצא ממש בידנו, כשהמילה סליחה חרוטה עליו.

מכאן אחת הכתבות והמעוררות שהתפרסמו בקפסולה, על ילדות טובות שהולכות לגיהנום, בדרך שכולה כוונות טובות. או-הו!!!

ומכאן, ספר הילדים 'הנשמה הקטנה והשמש'. על התמונה הגדולה, התודעה והסליחה. כל התורה כולה על רגל אחת. מתאים גם לילדים.

גמר חתימה טובה!

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

הקפסולה בדרך אליך עם מה שחדש, ומה שאוטוטו מגיע. אירועים, קורסים אונליין, ריטריטים ופרקים חדשים בפודקסט. לפעמים קצת אויר. הרבה פעמים פשוט זווית אחרת להתבונן ממנה על הדברים, אבל תמיד תמיד, במינון נעים ובלי להעביר את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

The post הנה, התחלנו appeared first on HACAPSULA.

לא רבים הם הקורסים שאפשר להגדיר כנקודת מפנה, כזו המעבירה קו בנתיב החיים של – לפני ואחרי. הקורס 'מטאפיזיקה רגשית' של מרכז מגדלור, בהובלת אילנה רוגל, נמנה עליהם. שניים עשר מפגשי התוכנית מהווים הרפתקה מכוננת הכוללת הזדמנות נדירה לחשב מסלול מחדש לגבי ראשית מערכת היחסים שלנו בינינו לבין עצמנו, וכהשלכה מכך, גם עם הסביבה.

אילנה רוגל – פורצת דרכים

בלתי אפשרי לנסות להגדיר את מכלול העשייה של אילנה רוגל, שכן היא עוסקת באינספור רבדים של ההוויה האנושית. היא חוקרת, מדענית תודעה, נוטרופטית, מתקשרת, אסטרולוגית, שולטת ברמת פרופסורה בעולם הרפואה על רבדיו העמוקים ביותר, כותבת אנציקלופדיות, מרואיינת בפודקאסט מוערך, מורת דרכים ומי שקושרת ללא הרף הבנות הנוגעות לארבעת הרבדים של המבנה האנושי – רגשי, פיזי, מנטלי ורוחני.

במשך שנים ארוכות נשמע קולה הייחודי של רוגל, בעל פה ובכתב, כשהיא פורצת דרכים חדשות, סוללת תודעה ומחוללת לא פחות מאשר מהפכות. היא נעה בהתמדה על ציר שאין לו זמן ומקום, מביאה איתה ידע מעולמות אחרים ומהווה דוגמא חיה למהות החשובה ביותר שלשמה הגענו לכאן – לממש את מי שאנחנו ולקיים את החוזים הנשמתיים עליהם חתמנו.

היא לא שום דבר שהכרתם. המפגש איתה דומה לקרן לייזר המפלחת את הנשמה, כזו המאתרת במהירות האור את כל הפינות החשוכות שדאגנו להסתיר במודע או שלא במודע. בכך הופך כל מגע עם רוגל, בין אם אישי או קבוצתי, למקום שבו אנחנו פוגשים את עצמנו בצורה הכנה והעמוקה ביותר. כמעט תמיד יהיה זה אירוע משנה חיים.

קורס העוסק בחיבור שבין עולם המדע ותודעת האדם

מטאפיזיקה רגשית – קורס הדגל של מרכז מגדלור, בהובלתה של רוגל ובניהולה וליוויה של לימור תמיר, יפתח את שעריו פעם נוספת (מחזור 44) ביום חמישי 15/9/22 (פרטים והרשמה מכאן).

הקורס נועד לפרוט את התמונה הרחבה יותר של המציאות שאינה נראית לעין האנושית, ואחד מהישגיו המרכזיים הוא היכולת לשפוך אור ולהבהיר את אותו חיבור מופלא שבין עולם המדע ותודעת האדם. הוא גם הראשון מסוגו בעולם, המושתת על תאוריות חדשות המשלבות פסיכולוגיה, פילוסופיה, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה.

אם היינו צריכים להצביע על הציר המרכזי שסביבו נעים בספירלה השיעורים, יהיה זה העיסוק בחיבור האינדיבידואלי שבין 'אני כאן' לבין ה'עצמי הנשמתי', והחתירה לגילום אותו 'עצמי נשמתי' כאן ועכשיו. יהיה המחיר אשר יהיה. תוכן הקורס עוסק במבנה הרוח בגוף האנושי, בהכרה ולמידה של מושגים מטאפיזיים ומערכות הגוף השונות. צעד אחר צעד, אנחנו זוכים להבין ולקבל כלים פרקטיים  לחיים, תוך צלילת עומק להבנת השלכות של הרגשות והמחשבות שלנו והטמעת יכולת אובייקטיבית יותר לשחרר תפיסות ואמונות עצמיות, מתוך ראיה רחבה יותר של המציאות.

משמעות הפרשנות שלנו את המציאות

באמצעות הנלמד אנחנו מבינים את עוצמת הפרשנות שלנו לגבי מצבי מציאות חיינו והשפעתה של זו על התאים בגופינו וההכרה שהיא זו הקובעת את רמת בריאותינו. זוהי הרפתקה מכוננת הכוללת הזדמנות להגדיל את מפתח הזיכרון האנושי ואת הצופן שטמון בכל אחד מאתנו. תוך כך, נפרשת בפנינו ההזדמנות הנדירה לחשב מסלול מחדש לגבי ראשית מערכת היחסים שלנו בינינו לבין עצמנו וכהשלכה מכך עם הסביבה, ולקבל סיוע ממוקד ומכוון מהרוח הצועדת לעולם לפני החומר המקובץ.

תזונה אנרגטית ובריאות הגוף

השיעורים הגדושים בידע חדש, מציגים סוגי מזון התואמים לטיפוסים שונים, למצבי רוח ותדרי מזון התומכים בריפוי מחלות ספציפיות. המשתתפים מוזמנים להיפגש עם ידיעות הטבועות במעמקי הזיכרון הנשמתי שלהם עצמם, ולדלות מידע ותכנים מהספרייה הקוסמית למען יצירת בריאות שלימה. (התמה המרכזית הנוגעת למחלות, גורסת כי מחלה אינה גזירה משמיים, ומשום שאנחנו אלה היוצרים אותה באופן לא מודע כדי שתהווה עבורנו צמת להתפתחות רגשית, אנחנו הם אלה שבכוחנו לרפא אותה). הלמידה מתרחשת  תוך כדי הצגת הקשר בין תופעות ומחלות בגוף הפיזי לגופים הנפשי והרגשי, הכרת מערכות גוף האדם והגורמים המשפיעים על תפקודן.

לא פחות מאשר קסמים

במרחב האינטימי שנוצר בקבוצת הלימוד, מתרחשים קסמים. ההבנות וה'אסימונים' שנופלים אצל כל אחד מחברי הקבוצה תוך כדי הקורס, כמו מרעידים את הרשת המשותפת של כלל הלומדים. משהו קורה במפגשים, בין אם נמצאים במהלכם פיזית במרכז מגדלור, ובין אם צופים בהם במפגש בבית באמצעות הזום. בתחילה לאט לאט, ובהמשך מהר יותר ויותר,  מתקלפים הפילטרים של השכל והמיינד, והלב מתחיל להתרחב למקומו הטבעי, תופס את ההובלה ואת מוט ההיגוי. אין כמו חכמת הלב בעולם כולו.

חלק ממשתתפי הקורס מגיעים אליו כשהם חווים קושי משמעותי או מחלה, ומסיימים אותו כשהם מגדירים את התהליך כנס של ממש. אבל לא רק במחלות מדובר ולא רק בניסים.

אתם מוזמנים לחוויה מכוננת, הדורשת שותפות מלאה, ובעלת פוטנציאל לשינוי אמיתי וחיבור פנימי עמוק, שכמותו לא חוויתם מעולם.

הקורס בן 12 מפגשים שבועיים. להרשמה ופרטים נוספים אפשר גם דרך לימור ב- 054-7640649

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

The post אילנה רוגל בקורס מטאפיזיקה רגשית appeared first on HACAPSULA.

אצל כל אחד מאיתנו מצויים מתחת לפני השטח אירועי חיים בעלי משמעות, שכלפיהם אנחנו מרגישים כעס חרטה, צער ואשמה על האופן שבו נהגנו כלפי עצמנו או כלפי אחרים. מדובר במקרים, במצבים ולעיתים במערכות יחסים שלמות שעצם המחשבה עליהם מעוררת בנו אי נוחות כבדת משקל, המשפיעה על כל הוויה שלנו.

שיעור התודעה של עידית עזרא כהן  מדבר על התנאי המרכזי המאפשר התקדמות בימים האלה. השלתם של משאות רגשיים כבדי משקל שאנחנו סוחבים שנים. המפתח שיאפשר לנו להגיח מתוך הכלוב שלתוכו הכנסנו את עצמנו, הוא הסליחה העצמית. היא זו שתאפשר להשיל את המשקולות ולהתקדם. אבל על מה לסלוח, מה זה אומר סליחה עצמית, מדוע זה לא פשוט (אבל אפשרי) ואיך עושים את זה תכל'ס?

המחיר שאנחנו משלמים

המשאות הרגשיים שעליהם אנחנו מדברים לא נובעים מאירוע שולי או מקרה איזוטרי. מדובר בנושאים גדולים. שיעורים ודפוסים החוזרים על עצמם שוב ושוב במהלך החיים שלנו. מערכות יחסים, החלטות, קשרים ואירועים מכוננים – המלווים בייסורים, חרטה ורגשי  אשמה.

המקרים והמצבים האלה הם אותו פצע שאנחנו מסרבים לגעת בו. זו יכולה להיות מערכת יחסים נצלנית או אלימה שהסכמנו לחיות בתוכה, בגידה בבן הזוג שלנו, ניכור מתמשך מאב או מאם, חוסר גבולות שלנו כהורים שדחף מתבגר למעשים שעליהם שילם מחיר כבד, הזנחה של ילד בעלת תוצאות הרסניות, סוד של בן משפחה שהוצאנו לאור וגרם למפולת שלגים נוראית, חבר קרוב שהלכנו אחריו באופן עיוור ומצאנו את עצמנו באיבוד שליטה מלא על החיים שלנו. לא חסרות דוגמאות למצבים בהם עשינו מעשה 'נוראי' לעצמנו או לאחרים, ועם הזמן הדחקנו, קברנו והרגשנו שהשארנו מאחורינו. אבל לא באמת השארנו מאחור.

הכלוב שהמפתח שלו מצוי בידנו

מדובר במסה רגשית מאוד גדולה. במצבים הנוגעים למערכות היחסים המשמעותיות ביותר שיש לנו, לרוב מול ההורים שלנו, מול הילדים, מול בני זוג וחברים קרובים מאוד. גם אחרי שחלפו שנים, אנחנו עדיין מרגישים שמדובר ב'דבר גדול', אבל מפחדים לצלול פנימה ולפתור את הדברים. למרות שאנחנו יודעים בבירור שניקוז המוגלה והחיטוי יעשו לנו טוב, אנחנו מפחדים לגעת בפצע ונמנעים כמעט בכל מחיר מהחוויה המכאיבה הכרוכה בכניסה פנימה. כדי שלא לכאוב, אנחנו מפעילים מנגנונים רבים שאפשרו לנו להימנע מהעיסוק המכאיב. אפשר לדמות את ההמינעות הזו ככלוב. כלוב שאת הדלת שלו סגרנו בעצמנו. הסליחה היא המפתח החוצה, ופעולת הסיבוב של המפתח, בדרך החוצה, הנה ההתמודדות. הדרך היחידה באמת להשתחרר, היא לצלול עמוק פנימה ולהתמודד.

נושאים שלעולם לא ירפו מאיתנו

ושוב  – לא. לא מדובר כאן בריב קטן או בהתקלות לא נעימה, אלא בנושאי חיים שעלינו לבצע מולם תהליך של סליחה עצמית. נושאים שחוצים את החיים שלנו שוב ושוב באינסוף צורות ובאמצעות שליחים רבים. דפוסי התנהגות שאנחנו מכירים בעצמנו היטב. נתינת יתר, שליטה, חוסר גבולות, אי הקשבה, ביטול עצמי, חמדנות, תלות ועוד ועוד. מכיוון שהעיסוק בנושאים הללו מעורר בנו אי נוחות גדולה,  אנחנו מאוד יצירתיים בהימנעות. רובנו מפעילים מנגנוני הגנה רבים של הכחשה, ועשויים לעבור חיים שלמים מבלי לגעת בדברים. כדי להסכים לשהות בסיטואציה המעלה את הדברים לקדמת הבמה, צריך להיווצר בחיים שלנו מצב מאוד מיוחד שיחייב אותנו לעמוד מול אותו עניין, כי בהתקיים המנגנון הטבעי, נעדיף לדלג על כך. אולם יש להבין כי הנושאים הללו, לעולם לא ירפו מאיתנו. הם יישארו איתנו, ישפיעו עלינו וימשיכו להתקיים ברקע של כל מי ומה שאנחנו, למשך כל חיינו.

נקודת המיצוי – המפתח להתקדמות

מתי מגיע הרגע שבו אנחנו מפשילים שרוולים וניגשים לטפל במה שנמנענו ממנו? בנקודת המיצוי. ברגע הזה שבו אנחנו מבינים שאי אפשר להמשיך ולקבור את התחושות הלא נעימות ששבות ועולות מעת לעת. נקודת המיצוי היא המנוף לצמיחה ולהתפתחות. היא כמו גל גדול שאת האנרגיה שלו אפשר לנצל על מנת להתקדם. אנחנו יודעים לזהות את אותו אירוע עברי ככזה שכבר אינו מותאם  למי שאנחנו היום. אנחנו גם מבינים שישי לנו מחויבות כלפי הוול-ביינג שלנו. ואם אנחנו מצליחים להרגיש ולזהות את מה שמופרש מתוך העמדה שלנו כלפי אירועי העבר כמזיק, אנחנו מבינים גם שיש לנו אחריות בלנקז אותו מאיתנו. השלב הזה שבו אנחנו מזהים את המקום שלנו כרוצים להיפרד מתחושה מסוימת, היא השלב להתקדם.

יש לנו אחריות לגבי ההתפתחות שלנו, ולכן אי אפשר לעבור את החיים ללא העומקים הללו. עכשיו, בימים האלה של הקורונה, מה שיש לנו בשפע, ומה שניתן לנו, הוא הזמן והאפשרות להיות בתוך אותם עומקים.

הטריק של המיינד: ממקרבן לקורבן

כשנהיה מוכנים לצלול פנימה, נגלה בשלב הראשון, שאותם אירועי עבר קיבלו חיים משלהם, והם ממשיכים להתקיים כאילו מעולם לא הסתיימו באמת.  נראה כאילו התרחשו אתמול, למרות שהתרחשו לפני עשר, עשרים ואפילו שלושים שנה. לזמן אין משמעות.

בין אם אנחנו חשים שמישהו אחר היה קורבן למעשה שלנו, ובין אם אנחנו מרגישים שאנחנו היינו קורבן למעשה של מישהו אחר, אנחנו מתמקמים בעמדת הקורבן. שנים ארוכות ניזכר באירוע, ונתכווץ, ממש ברמה הפיזית. עם אי הנוחות יעלו התהיות: 'איך עשיתי את זה'? 'למה עשיתי את זה'? 'מה חשבתי לעצמי'? 'איך אפשרתי שיעשו לי את זה"?

לחרטה הזו יש פוטנציאל להפעיל בתוך המערכת  שלנו דברים מאוד קשים, הגוררים הרבה מאוד פעמים התנהגות המרבה בפיצויים (כלפי עצמנו או כלפי האחר), חוסר אוטנטיות והימנעות הנגרמת מהפחד לשוב ולעשות את אותה טעות שוב. עמדת הקורבן היא קריטית, שכן היא רוויה בסבל שאותו אנחנו מתקשים 'להחזיק' לאורך זמן. חוסר היכולת להכיל את הסבל, מייצר את  מערך ההגנה. והנה, הם שוב. הכחשה והדחקה.

נחוצה נקודת מבט חדשה

ראייה אחרת של המצב היא חלק מההתפתחות. היא מאפשרות להוריד את המסה ששמנו על הדבר ולפנות מקום לחמלה שחייבת לבוא בצורה אקטיבית, בדיוק כפי שאנחנו מרגישים חמלה לאחר.

כדי שנעביר את עצמינו תהליך של סליחה אנחנו צריכים ליצור מרחב של עיבוד של אותו אירוע. כשאנחנו מצויים רק בזיכרונות ובענישה, אין אפשרות שהדברים יקבלו צורה אחרת.  האירועים והמחשבות ימשיכו להתנגן בסגנון ריפליי, במן לופ אינסופי מתיש ומחליש. את העיבוד של היסטואציה, את אימוץ נקודת המבט האחרת, יכול כל אחד לערוך לפי סגנונו הוא. בשיחה, ביצירה, בכתיבה, במחשבה, גם אם מדובר באירוע חד פעמי וגם אם בסיפור חיים מתמשך.

הבנה – הפתח (והמפתח) לשינוי

אחת הדרכים לפצח אירוע קשה או דרמטי הוא להסתכל על אותו אירוע באופן אחר. היכולת לראות הנסיבות באופן רחב יותר. תהליך  התבוננות אחר מקיים בנפש סוג של איוורור. 

כדי לאמץ נקודת מבט חדשה, צריך לדמיין את עצמנו מחוץ לעצמנו. מחוץ לסיטואציה. ממש כמי שמתבוננים על אדם אחר לגמרי.

רק הסתכלות רחבה ונקודת מבט שונה, יכולים לגרום לנו לקיים את תהליך הריפוי שישחרר אותנו מהאחיזה המקרקעת והמגבילה. צריך איזו פרספקטיבה על האירוע. ההיגד הפנימי שיוכל לקדם אותנו הוא: "באותה נקודת זמן, עשיתי את מה שיכולתי לעשות כי הייתי ברמת תודעה מסוימת". לא ניתן לשפוט אירועי עבר בדיעבד, מתוך החכמה של היום.

השאלות שעלינו להפנות כלפי אירוע הראוי לסליחה עצמית היא לשאול את עצמנו מה גרם לנו באותו רגע נתון להתנהג כך. להבין מה היה הרקע באותה תקופה שאפשר לנו להיות ולפעול בעמדה הזאת, בין אם מדובר בתוקפנות, ניצול, ביטול עצמי, פזיזות ועוד. כדי לחמול אנחנו צריכים להיות בעמדת הבנה. לא יספיק להגיד 'אני סולח.ת לעצמי'. צריך להבין את הדברים לעומק. אחרת, נפגוש בדברים שוב ושוב.

אנחנו כבר לא אותו אדם!

כדי להבין את עצמנו עלינו לזכור שאנחנו מתמודדים עם כל אירוע בהתאם לדרגה המנטלית, הרגשית והרוחנית שאנחנו נמצאים בה באותה נקודת זמן. זאת אומרת –  אם אני מייסרת את עצמי על כך שהסכמתי להישאר בבית בו ספגתי אלימות, עלי לזכור כי הייתי באותה תקופה במקום מנטלי רגשי רוחני מסוים שאפשר זאת. אם הזנחתי את הילד שלי במשך תקופה מסוימת, כדאי להיזכר ולקחת בחשבון, שבאותה תקופה הרגשתי אבודה בעצמי, מרוקנת, שבורה, חסרת אנרגיה ויכולת להכיל אדם אחר. עלי להבין זאת ללא שום שיפוט. לא משנה מה אירע. עלינו לזכור שהדברים התרחשו  מתוך ניסיון לספק לעצמנו צורך מסוים. עלינו לברר עם עצמנו איזה צורך היינו צריכים לספק באותה עת. הבירור יעזור לנו מאוד להבין את המניע. הבנת המניע היא הניקוי עצמו.

בשלב שבו אנחנו מבינים את השורש של הדברים, עלינו לשוב ולהיזכר בכך שהתדר שלנו משתנה כל הזמן. ההבנות שלנו משתנות, המודעות שלנו משתנה. בהתאם לכך אנחנו מתפתחים, ומכיוון שכך, כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו בעצם לא מסתכלים על אותו אדם שאנחנו היום. ברגע שהבנו משהו, אנחנו כבר שונים. הסליחה שלנו מיועדת אמנם לנו, אבל אנחנו סולחים כבר לאדם אחר. למי שהיינו אז. והאמת היא, שהרבה יותר קל לסלוח כך.

טעויות – מרחב התפתחות לכולם

אחת ההבנות העמוקות ביותר ובמובנים רבים גם המרפאה ביותר היא זו שהטעויות שאנחנו עושים הן הכרח המציאות כדי ליצור מרחב ללמידה. המבט הוא פנימי עמוק ולא חיצוני. אין מה להפנות החוצה אשמה כלפי הנסיבות, המצב או אנשים אחרים. עלינו לקחת את האחריות על הסיטואציה ולהבין שהכל קשור פנימה.

הנפש חווה את האירוע כטעות, אך לא הנשמה. אנחנו אמורים לטעות. גם טעויות גדולות ומפוארות. אנחנו לא מושלמים ולא נוצרנו להיות כאלה.  יש לזכור כי הצד השני הוא תמיד שותף פעיל לאירוע. גם לאדם שבו פגענו, או לאדם שפגע בנו – היה מה ללמוד ברמת התודעה מאותו מקרה. אנשים רבים נתרמים מהטעויות שלנו, ויש כאלה שעבורם זוהי קפיצת מדרגה אמיתית (זוכרים את המורה שגוהר מעל התלמיד ושואג עליו שהוא אפס ולא יצא ממנו שום דבר? ואיך התלמיד הזה לימים יושב בכיסא מפקד טייסת קרב, ומספר על איך קידם את עצמו והוביל את עצמו לאן שהגיע, בגלל אך בזכות אותה אמירה?  זוכרים את הזוג שהתגרש בסערה לאחר שהאישה בגדה בבעלה וניפצה את ליבו לרסיסים, ואחר כמה שנים של התרסקות טוטאלית, משהתאושש, התמקם בתוך זוגיות נפלאה, ומודה לה בליבו כך, עד עצם היום הזה?).

אם מתבוננים בדברים בצורה הזו, אפשר לעכל ממש, להבין ולפרק את אירועי העבר ולשחרר אותם. אם משאירים את הדברים כקורבן ומקרבן, אירועי העבר ימשיכו להיות תלויים מעלינו. עלינו להסכים לראות באמת את מי שעומד מולנו. לא כמי שמחלישים את הצד השני, ולא כמי שמתבוננים בו דרך ציפיות. עלינו לכבד את הצד השני ולהסכים לראות אותו כפי שהוא. להבין מה הוא מביא איתו אל תוך הסיטואציה ואל תוך החיים שלנו, ולא להשליך עליו את מה ששלנו. ניקוי שכזה יאפשר לנו נקודת מבט חדשה, נקייה, רעננה, המאפשרת להצמיח מתוכה דברים אחרים.

איך יודעים אם הצלחנו לפתוח את דלת הכלוב ולצאת לחופשי?

המדד באשר ל'האם עברנו הלאה', 'האם שיחררנו' הוא  כאשר נקודת המבט משתנה, והיא לא נותרת רק כהלקאה עצמית או רצון לפצות, או שנאה עצמית או ביקורת, או כיווץ, אלא כהתבוננות אובייקטיבית, מרוחקת טיפה יותר. לא מלווה רגש שמערער. התחושה היא שאפשר לחיות עם הדבר הזה. הוא כבר לא פצע. משם אפשר להמשיך ולהתפתח.

את שיעור התודעה העבירה עידית עזרא כהן, מלווה תהליכים של התפתחות באמצעות התודעה, ומאירת דרכים. ניתן לתאם איתה  פגישת יעוץ אישית טלפונית, באמצעות 054-5292574: 

שיעורי תודעה נוספים של עידית שעשויים לעניין אותך:

זמן לעצור

הגיע זמן להתקדם, בכנות

אודות רצון חופשי וחירות

דיוק אנרגטי – שיעור שדיבר על שנת 2019, אבל רלוונטי היום יותר מתמיד.

אודות רצון חופשי וחירות

all-good-girls-go-to-hell

קבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

The post סליחה (עצמית), תחילה appeared first on HACAPSULA.

מדריך הטרמפיסט לשינוי הגדול

מרסיניאק, פרסמה את הספר המאגד בתוכו כארבע מאות שעות תקשור כבר בשנת 1996, אולם עיון בו (במקרה הזה, מצורפת הקלטה של הספר, 3 שעות משובחות ומרתקות) מעניק את התחושה כאילו הדברים נכתבו ממש עכשיו כשהם מתייחסים לימים המתעתעים שבהם אנחנו שרויים ואת האתגרים העצומים הניצבים בפנינו כאנושות בכלל וכאנשים בפרט. אפשר ממש לומר, כי המדריך השלם להבנת התקופה הזו, תומצת לשלוש שעות של הסברים מזוקקים וסט כלים יישומי.

העצה הטובה ביותר שאפשר לתת למי שטרם קרא את הספר, היא להניח לאיכות התצוגה, לשנת הכתיבה ולמושג 'פלאידים' (קבוצת אנרגיות נאורות שהגיעו על מנת לסייע לנו לבצע את השינוי ואת קפיצת המדרגה האבולוציונית העומדת בפנינו) ועם אלה, לשחרר גם את הספקות והשיפוטיות, ופשוט להתמסר לתוכן עצמו. למי שכבר קרא או שמע את הספר, אנחנו ממליצים בחום להקשיב מחדש. הפרספקטיבה שהתוכן יקר הערך הזה מקבל מחדש בתקופה הזו, פשוט מעוררת השתאות, והתחושה החזקה העולה ממנן היא שאמנם נכתב מזמן, אבל נכתב במיוחד עבור הימים האלה ממש.

תובנות, כלים ונקודת מבט חדשה

המסרים מרתקים, אינטליגנטיים, גדושים בידע השופך אור על התקופה הנוכחית, על סיבת היותנו כאן ועל פשר הימים המשונים הפוקדים אותנו. מרסיניאק המקריאה את הספר בעצמה, מתארת באמצעות התקשורים את שיטת הממשל (וההתפרקות הצפויה שלו), את האלים שהמלכנו לעצמנו, את השליטה בהמונים באמצעות הפחדה ואת האתגרים שעוד נכונו לנו (ואיך אפשר להתמודד איתם). עוד נסקרים האופן בו מתנהלות החוויות (קודם מחשבה ואחר כך חוויה, ואף פעם לא להפך), המבנה התאי, הצ'אקרות (ממתינה לכם הפתעה גדולה בהקשר הזה), עולם התדרים, המבנה הרגשי שלנו והדרך לעבוד איתו, ההשפעה של צריכת המדיה על ההתנהגות שלנו ועל הדרך בה אנחנו פועלים (ולמה כדאי להמנע ככל האפשר מהאזנה ומחשיפה אליהם) ועוד.

התוכן הייחודי, המהודק והסופר מדוייק, גדוש כלים שימושיים ופשוטים (חלקם ממש תרגולים פיזיים) המסייעים להמיר את הפחד באופטימיות, להתקרקע כשצריך ולשמור על וול-ביינג, גם בתקופות סוערות. היינו אומרים כי החומרים מאפשרים בעיקר לתפוס פוזיציה מחודשת בכל מה שנוגע לחיים שלנו. למודי ניסיון, אנחנו יודעים כבר מזמן, שהפוזיציה היא הכל, ולכן, זה הסיפור כולו.

עוד חומרים של ברברה מרסיניאק:

ערוץ היוטיוב של ברברה מרסיניאק ובו תקשורים עדכניים ('ברבור שחור', 'השינוי הגדול' ועוד).

האתר של ברברה מרסיניאק

הספרים של מרסיניאק בעברית

תודה מיוחדת לגל דובדבני, על החומרים המשובחים והתזכורות, שתמיד מגיעות בזמן.

The post מבשרי השחר – מדריך הטרמפיסט לשינוי הגדול appeared first on HACAPSULA.

וכך, כמעט בכל רגע גלוי או חבוי, מתקיימת חתירה פנימית מתמדת לאיזון. לשקט. לבת קול פנימית מרגיעה, לאיזושהי התרחבות. כתיבה כמעט תמיד יודעת לשאת אותך איתה אל המקום הזה

בתוך ובין המילים נמצאות התהיות, הגעגוע למה שהיה, אבל גם הרכות המרגיעה, נחמה מסויימת וחיבור פנימי שיודע להרגיע ולהבריא.
.
תודה ל Hadar Kimel  פיית הגלאם, על היצירה המשותפת עם הקפסולה,
הפעם, קפסולה כזו שאפשר לראות, להרגיש ולהריח. תודה על בחירות מדוייקות, על שיק אינסופי ועל ביצוע מושלם.

בגיפט בוקס Serenity , שכולו בועה של איזון ונועם מבית Fest מתנות מעוצבות
מחכים לכם:
.
~מחברת כתיבה כרוכה בבד עם הטבעת זהב מאט
~ 4 כרטיסיות הדרכה המפרטות טכניקות כתיבה שונות
~נר ארומטי בכלי פורצלן המיוצר בעבודת יד (בהמשך יכול להפוך לכוס האהובה עליכם)
~מיסט לבישום חלל החדר בריח מרגיע
~צלוחית פורצלן לחפצים קטנים
~אפופילייט לבן – קריסטל הידוע בהשפעתו על החיבור העמוק פנימה, על חיזוק האינטואיציה ועל הבנת טיבעה השלם והמלא של ההוויה הפנימית.
.

תמונות: טל ברושל.

להשיג כאן

:

The post גיפט בוקס חדש מבית הקפסולה ו- Fest appeared first on HACAPSULA.

מצד אחד נראה שאנחנו חוזרים לשגרה, אבל השגרה- גם אם נראית מבחוץ דומה למה שהיכרנו, אינה מרגישה אותו דבר. משהו מהותי השתנה ואת השינוי אפשר להרגיש כמעט בכל דבר. באנרגיה, בכוונות, באופן החשיבה, באיך שהבחוץ מרגיש, במצב הרוח, בקצב של הדברים, בדרך בה אנחנו מפרשים את מה שקורה, ברצון שדברים ישתנו לאלתר, ביכולת ההכלה ובעיקר באנטומיה של המנגנונים שמפעילים אותנו.

מכאן, תמצית השינויים, הנקודות שכדאי לשים אליהן לב, ושתי התודעות שאנחנו נדרשים לבחור בינהן, בכל רגע נתון.

החלטות גדולות

כל כך הרבה קרה עד עכשיו, וגם אם נדמה לרגע שהדברים נמצאים בתהליך של התכנסות וסיום, חשוב להבין שדברים גדולים ומשמעותיים מתרחשים ממש ברגעים אלה, גם ברמה האינדיבידואלית וגם ברמה הרחבה יותר.

אבל אם צריך להצביע על דבר מרכזי אחד שעומד בפתחנו ממש עכשיו, תהיה זו ההבנה שאנחנו מתבקשים להחליט החלטות גדולות.

למעשה, עומדות בפנינו בימים האלה הרבה מאוד בחירות שאנחנו צריכים לעשות, והתשתית העקרית של הבחירות שלנו נוגעת להחלטה מרכזית אחת: האם אנחנו בוחרים לשרוד או להתפתח. אלה שתי תודעות הסותרות אחת את השנייה, ואנחנו נדרשים לבחור צד, ולא רק באופן תיאורטי.

הקורונה ושינוי התדר האנרגטי שמתרחש בתקופה הזו, מאירים את הדפוסים ההשרדותיים שלא מותאמים לעולם החדש. קשרים, קהילות ומערכות המשקפות דפוסים ישנים, יהיו חשופים למעין 'ריסטארט'. מנגנונים בעלי מאפיינים המתאימים לעולם ישן, צפויים להתפרק ולהיבנות מחדש, אחרת. בינהם – קהילות מנותקות ותלותיות (חרדים לדוגמא), מערכות מיושנות (חינוך לדוגמא) , קשרים שבהם משתפים פעולה עם מערך של שליטה וכד' .

שינוי עמוק של דפוסים אוטומטיים

ההחלטה האם לבחור במוד של שרידות או בזה של התפתחות, מתרחשת בכל רמה. ברמת הארגון, העסק, המשפחה, ההוויה. כל אחד בוחר את התודעה שלו, וכדי לעבור את התהליך האבולוציוני האדיר שכולנו חווים, צריך מידה רבה מאוד של גמישות והסכמה לשנות דפוסים מאוד מאוד עמוקים.

אין תחום שהקורונה לא נגעה בו ואין דבר אחד שהיה ויהיה אותו דבר. הרצון המאוד גדול של אנשים לחזור לשגרה בלי להבין מה קרה ומה עומד בפניהם, מתבטא בחזרה מהירה לאוטומט, להרגלים, לדפוסים, לתפיסות המקובעות. הכל כאילו חוזר, אבל שום בעצם, לא באמת שב להיות מה שהיה.

כל כך הרבה אנשים נמצאים במרוצה, בחשש. בלחץ מכסף. דאגות ממלאות את החשיבה, הרגש וההתנהלות. במקום לעצור לרגע ולנסות להבין מה היינו צריכים ללמוד, אנחנו נאחזים בכל מה שנראה לנו שיתן הרגשה של וודאות ושל ביטחון. מעטים הם האנשים שעשו בתקופה הזו עבודת עומק. רובנו לא. ולכן אנחנו צפויים לביטויים נוספים של אתגרים דומים בעשור הקרוב, שככל הנראה יהיה רווי באירועים רבים שבו יקרו דברים שיאפשר לנו להבין שהדפוסים האוטומטיים האלה אינם עובדים יותר.

אחת הדוגמאות שקל לראות בעניין דפוסי ההשרדות-התפתחות הן דוקא הבחירות האחרונות. מנקודת המבט שבה אנחנו בוחנים התנהלות, אפשר לראות בצורה מובהקת כיצד המנהיגים והמנהיגים לעתיד, בחרולשרוד בכל מחיר!

לשרוד במחיר העמדה הפוליטית שלהם, במחיר האמון של הציבור שהופר, הזיגזוג, ההבטחות הריקות מתוכן. הרכבת הממשלה נערכה כשרק דבר אחד מנחה את המנגנון: ההיאחזות בדפוס המחפש כח, שליטה וכיסא. ללא ערכים וללא מהות.

נעים מאוד! אני האוטומט שלך

האוטומט מתחבא בכל מני אופנים. תבדקו את המשפטים שלכם שחוזרים על עצמם עוד ועוד. אלה שאפילו לכם אין יכולת לשמוע אותם יותר. בחנו את הדברים שאתם מבצעים ובכל פעם מבטיחים לעצמכם שזהו, זו היתה הפעם האחרונה בהחלט (ולמחרת  עושים את זה שוב). תנו תשומת לב מיוחד לתחושות שעולות מתוך הגוף, לקול הפנימי שיודע להגיד שהדבר הזה, בדיוק הדבר הזה, חייב להיפסק. ואם הקול הפנימי לא מגיע בעוצמה, כדאי רגע לעצור ולהכיר במה עובד עבורנו ובמה כבר לא. היכן מתקיים דיאלוג או היכן מתקיימת התנהגות, שכבר אינם מתאימים למה שהפכנו להיות.

הרבה מאוד אנשים מבקשים בתמימות להמשיך להפעיל משהו שכבר לא עובד יותר עבורם. בנקודה שבה יש נכונות לראות את המצב, ישנם גם כמה דברים הנדרשים על מנת לשנות אותו. הבדיקה מחייבת עצירה ובחינת עומק, כי אם נודה באמת באמת באמת, אנחנו לרוב עובדים על עצמינו בתחכום בלתי רגיל, ולרוב, מחכים שמשהו חיצוני יעשה עבורנו את השינוי שאליו אנחנו כל כך מייחלים במפנים.

לא, זה כבר לא עובד בשבילי יותר

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא כמובן להכיר בכך שהדברים אינם עובדים יותר, וההסכמה לכך שאין טעם להיאחז ולהפעיל התנגדות. בין אם הגיע הרגע לוותר ולהיפרד ממשהו שנראה לנו גדול וחשוב – עבודה, מערכת יחסים, תפיסת עולם, ובין אם צריך לשנות משהו גדול מול ילד, בן זוג, אח, חבר טוב – עלינו לעשות זאת עכשיו. גם אם המשמעות של הדבר היא לא לפעול שלא מתוך הקודים המקובלים.

אם אנחנו מרגישים שנכון ללכת עכשיו. נכון ללכת. גם אם נראה לנו שיש לאחרים ציפיות מאיתנו, גם אנחנו בעומק 'תפקיד' מסויים בעבודה או בבית – והמשמעות היא שלא יהיה מי שיימלא את מקומנו, גם אם אנחנו חוששים שמה שנכון לנו ייתפס כאקט לא מתחשב- עלינו להיות כנים מספיק בכדי לראות את הדברים ואמיצים מספיק בכדי לשנות עמדה. וכשאנחנו מבצעים את השינוי, חשוב שיגיע מתוך גמישות ומתוך קריאת המפה האישית, וההבנה העמוקה שאין מפה דומה לכולם.  לכל אחד יש דרך משלו, מסלול התפתחות אחר ואתגרים אישיים.

בחינת ההתנהלות

הקורונה העלתה בצורה מאוד ברורה את נושא האיזון, והציפה בן רגע את היכולת להבין מי התנהל עד היום בצורה מאוזנת, ומי לא.  גם ברמת עסקים,  גם ברמת הרגשות, מערכות היחסים. אנשים שהתנהלו לא נכון, מצאו את עצמם מהר מאוד בבעיה גדולה, אם ברמה הכלכלית, ואם ברמה הרגשית או הפיזית. כמשהו מתנהל לא נכון הוא מזמין אותנו להתבונן בו. הנטייה הטבעית המבקשת לחזור למה שהיה, נתקלת בהתנגדות ובקושי והחזרה 'לאחור', אל השגרה, לא מתאפשרת מאחר ויש עוד מה לעשות. להבין, להטמיע, לשנות, לדייק.

זה רק תעתוע, התחושה שהדברים שבים למסלולם, לסוג של שיגרה. ההרגשה היא שאנשים מתאוששים מהר, אבל האמת היא שלא ממש. זהו לא זמן לסיכומים. הדברים מתחילים לשקוע רק עכשיו. הימים שאנחנו חווים עכשיו הם זמן עיבוד. עיבוד שלא קל לעיכול. מה שבטוח הוא שכל אחד ואחת מאיתנו השתנה DNA  שלנו. גם אם אנחנו לא רואים את זה, השתננו. שינוי ממש גדול, ממש ברמת ה-.

הנקודה שבה משתנים הדברים באמת

כדי שנשנה. שנפסיק את המנגנון האוטומטי, הרבה מאוד פעמים צריך להתקיים מיצוי של החוויה. כדי שנפסיק לשתף פעולה עם מערכת יחסים לא נכונה, צריך להגיע הרגע שבו נרגש שפשוט אי אפשר יותר להשלים אפילו לרגע אחד עם מה שקיים. שעוד יום כזה, בתוך המערכת הזאת הוא פשוט לא אפשרי. שעוד שיחה שמתנהלת באופן הזה, היא משהו שאי אפשר לשאת. שהאופן בו מישהו מסויים מתנהג אלינו, לא יכול להימשך אפילו לא דקה אחת יותר.

זו לא רק הבנה של שכל, זו הווייה שלמה. הגעה לנקודת קיצון שבה ברור, שלא ממש משנה מה תהיה התוצאה או ההשלכות – את אותו דבר מסויים, לא ניתן להמשיך ולקיים.

מה שקרה עם הקורונה היא שיש יותר מיצויים של חוויות, המתקיימים במהירות רבה יותר התחושה לגבי דברים מסויימים בעולם שלנו, היא שאנחנו לא מסוגלים יותר לשאת את ההרגשה או את המציאות, לפעמים עד כדי התחושה, שאנחנו יוצאים מדעתנו. השינוי יתחיל להתרחש כשיש הבנה עמוקה שהמערכת הפנימית לא יכולה להיות בדבר הזה יותר.

זה נכון לגבי הכל. מערכות עבודה, מערכות יחסים, מיקום כלכלי. זו הרגשה כל כך עמוקה שכל ההוויה קשורה בה.

אין על מי לסמוך (מבחוץ)

מה שקורה לדוגמא בממשלה, כל התנהלות הרכבתה וכל ההחלטות המתקבלות בה הוא כמו פרדוקס המתקיים ממש לכבודנו, כדי שנוכל לראות הכל בבהירות. רצינו 'מושיע', אבל 'המושיעים' הראו לנו שאין על מי לסמוך. אין אידאולוגיה, אין  ערך, אין דרך.

כשאי אפשר לסמוך על הבחוץ, ולתת טראסט חיצוני, מתקיים תהליך שבו מבינים כי האמון והביטחון חייבים להיכנס פנימה, מה ששולח אותנו לבדוק איפה ואיך אנחנו יכולים לייצר את מערך האמונה והיבטחון ביננו לבין עצמנו. כי מבחוץ, לא תבוא הישועה

הכל צף. הכל פה. אין סאבטקסט. צפוי לנו עשור מאוד מאוד סוער. אנשים מאבדים את המרכז שלהם, והחזרה אליו היא הדבר המשמעותי שצריך להתקיים.  אין  יותר דברים חיצוניים שיתנו לנו מענה. אין יותר 'נחכה, וזה ישתנה', אין ' מישהו אחר כבר יטפל בזה בשבילי', ואין – 'משהו כבר יקרה ואז אצא לדרך'.

ההבנה שהכל תלוי בנו, והדברים יקרו רק כתוצאה מהבנות, החלטות ומעשים שנעשה, מפגישה אותנו עם כל כך הרבה נושאים פנימיים וחיצוניים. כי מצד אחד מתחזק הכח הפנימי, ומצד שני, הולכת ומעמיקה הבנה אחרת, והיא שאין גיבוי חיצוני. והאין הזה מתקיים כדי שאנחנו נהייה חייבים להיכנס עוד ועוד פנימה.

לא תהיה דרך לברוח מזה. ולא רק לרגע או בסטינג מסויים. לאט לאט (ועדיף מהר), נבין שמדובר לא באירוע, אלא בדרך חיים שמחייבת אותנו כאנושות לעלות שלב.  מדובר בדרך חיים חדשה.

להיכנס פנימה

הכניסה פנימה מדברת קודם כל על ההסכמה שלנו להכיר את עצמינו ולהיות בנוחות מקסימלית עם מי ומה שאנחנו, כולל דימוי גוף.

השונות והאינדיבידואליות הן אלה שמרכיבות את האנושות והופכות את המרקם למה שהוא. ככל שהאדם יותר ער למה הוא כן, ומה הוא לא – ועם ההסכמה שלו להיות את הדבר, כך הוא מממש את הדרך שלו וכך הוא תורם לאנושות כולה.

מה שמתרחש מול כולם, קורה בצורה מדוייקת, כלפי כל אחד ואחת מאיתנו. מדובר בשיעור אישי,  בהבנות פרסונליות.  אנחנו לא קורבן של עצמנו.

ככל שאדם מבין, ועובר את הדרך הזאת בצורה אופטימלית, כך הוא תורם גם לסביבה שלו. כך נוצרת ומתנהלת האנשות. בשביל שהאנושות תתפתח, צריכה להיות אותה התכנסות פנימה של כל אחד ואחת מאיתנו.

אי אפשר שכולם יהיו פלקטים ויראו אותו דבר בכל מקום, ולא יכול להמשיך אותו מרדף אחרי מותגים וחומר.  אנשים לא קשובים לצרכים הפנימיים שלהם, אפילו לאלה הבסיסיים ביותר. רמת הקשב לא קיימת אפילו כשמדובר במערכות קיומיות בסיסיות. מערכת העיכול לדוגמא. מה נכון לי לאכול ומה לא. מתי רעב ומתי שבע. מתי זקוק למנוחה ומתי יש להגביר. אז כולנו יחד, עם אפס קשב עצמי ואינסוף התבוננות החוצה וחיקוי, מגיעים לכדור שצועק הצילו.  עוסקים כל היום במה רכשנו,  איך אנחנו נראים, לאן טסנו ולאן נטוס.

שימו לב לחלומות שלכם

מכיוון שהדברים מגיעים בתקופה הזו בעוצמה, ומכיוון שהמנגנונים הרגשיים והנפשיים משמשים לעיתים כחומת מגן, רובד החלום חשוב מאי  פעם, כי המציאות והתהליכים מתקיימים גם ברובד הזה בצורה מאוד חזקה.

ישנה תשומת לב מיוחדת בתקופה הזו ל'חלומות ניקוי' מאוד חזקים, בהם אנחנו חולמים על מצבים ודינמיקות שבהם מתקיימים דפוסים שלנו, כשמה שמתרחש בחלום מגיע על מנת לסייע לנו לשחרר אותם.

אנחנו נוכחים בחלומות שלנו עצמנו בסיטואציות 'רגילות' לכאורה, המשקפות אות אותם דפוסים והתנהגויות. מכיוון שהמערך הרגשי שלנו מורכב וקשה,  ועל אף שלא מדובר במה שקרה במציאות שלנו כאן ועכשיו – התרומה של התהליך בחלום, להנעה של תהליכים שמתקיימים במציאות או לסיום שלהם –  רבה מאוד, ולעיתים מתרחשת ממש כהרף עין.

מומלץ לרשום ולעקוב אחר החלומות במיוחד בימים האלה. זהו אוצר גדול של הבנה והתפתחות.

הבשורות הטובות באמת – רוח גבית לריפוי והבראה

הקורונה מזמינה לא להכחיש דבר. היא קראה ועדיין קוראת לכל אחד ואחת מאיתנו, בין אם ברמה הפרט, בין אם ברמת הארגון, הקהילה והאנושות בכלל, להתחיל לטפל בדברים, כל אחד בעולמו.

המידע שמגיע בימים האלה, מדבר על כך שהיכולת שלנו להבריא את עצמנו מדברים שקודם לא דמיינו שאפשר, גדלה בצורה עצומה.

היכולת לפתור דברים בתוכנו התעצמה באופן שקשה לתאר. המהירות שב מתרחשים דברים, כמעט לא תאמן.

הבחירה בהתפתחות עובדת לטובתנו. האומץ 'מתוגמל'. דלתות נפתחות, אירועים חיצוניים נרתמים לתוך השינוי. סימנים מגיעים כדי לסייע.

דברים קורים למי שמוכן להיות כנה, למי שקשוב לעצמו, ולמי שמוכן ללחוץ מחדש על כפתורי הניווט, ולנטרל את הטייס האוטומטי.  מי שיידע להפעיל את המנגנון של עצמו, יכול להפעיל מנגנון הבראה על דברים שהם פשוט בגדר ניסים ונפלאות.

עידית עזרא כהן, מלווה תהליכים של התפתחות באמצעות התודעה, ומאירת דרכים. ניתן לתאם איתה  פגישת יעוץ אישית טלפונית, באמצעות 054-5292574: 

שיעורי תודעה נוספים של עידית שעשויים לעניין אותך:

זמן לעצור

הגיע זמן להתקדם, בכנות

אודות רצון חופשי וחירות

דיוק אנרגטי – שיעור שדיבר על שנת 2019, אבל רלוונטי היום יותר מתמיד.

אודות רצון חופשי וחירות

all-good-girls-go-to-hell

קבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

https://hacapsula.com/hacapsulaisageniusidea

The post ומה עכשיו? פרוייקט מיוחד: #1 אנחנו לא בזמן סיכומים appeared first on HACAPSULA.

בשיחה עם עופרה אור, העוסקת בהדרכה והנחייה מבוססי תודעה, נעשה סדר בנושא הייעוד. נפרק את העמימות מסביב למונח השגור. נבין מה ההבדל ומה הקשר בינו לבין מקצוע או עיסוק; איך מרגיש להיות בתוך הייעוד שלך (ואיך מרגיש כשלא); למה נראה שיש אנשים שנולדו איתו, ואחרים מגלים אותו רק בגיל מאוחר ממש; מדוע לא נולדנו כשאנחנו יודעים מה הייעוד שלנו; ואיך אפשר לכוון אליו ולגלות אותו, כשאין שמץ של מושג מהו.

תוך כדי הקלטת הפרק, יצא שדי 'התקלנו' את חן, שהיא גם שדרנית ברדיו, גם מקליטה, גם עורכת וגם מטפלת, וקצת חדרנו לה אל הפרטיות כדי להבהיר איזה עניין – בלי לקבל אישור מראש. היא הסכימה בגבורה (ולא עצרה את ההקלטה), וזו יופי של הזדמנות לפרגן לה ולטיפולים שהיא עורכת באמצעות הרדיו. (ואם תהיתם – היא לגמרי בייעוד שלה).

מכאן אפשר לשמוע את הפרק, ובהמשך הכתבה, ממש מתחת לתמונה, עקרי הדברים הנוגעים לייעוד שלכם.

הייעוד שלנו – עקרי הדברים

• .בחרנו את הייעוד שלנו והסכמנו לבצע אותו עוד לפני שנולדנו
• הייעוד הוא הסיבה שבגללה אנחנו כאן, ואנחנו מקבלים 'מימון' (אנרגיה, כסף, תמיכה, הזדמנויות) כדי לאפשר לנו להוציא אותו לפועל.
• הייעוד הוא בדרך כלל נושא גדול, שאפשר לממש אותו בהרבה מאוד דרכים וצורות (בפרק ישנן דוגמאות לכך).
• יחד עם הייעוד בחרנו גם שיעורי חיים והתנסויות שונות ש'יכשירו' אותנו כדי שנוכל לממש אותו.
• הייעוד שלנו מפתח אותנו, אבל במקביל גם אנשים אחרים, ובדרך זו גם את העולם כולו.

איך אפשר לזהות את הייעוד

• כדי לדעת מהו הייעוד שלנו, צריך להקשיב פנימה. עמוק פנימה. לרוב זה רצון שבוער בעומק הנשמה. לרוב זוהי נטייה שאפשר לראות אותה בבהירות (אם לא מתעקשים לבטל אותה, או להסתיר אותה או לפחד מהמשמעות שלה, או לתת לאנשים אחרים להשפיע עלינו בהקשר אליה).
• הייעוד יושב בליבת הנשמה, ויכלול תמיד דברים שאנחנו שאוהבים לעשות ומה שמסב אושר והנאה גדולים.
• לרוב, לכשרונות המיוחדים שלנו, יש קשר לייעוד
• לפעמים, אנשים אחרים רואים את הייעוד שלנו בקלות רבה יותר מאשר אנחנו עצמנו.
• אפשר ללמוד על הייעוד מהסתכלות אחורנית על החיים שלנו. על הזדמנויות שנפתחו, על בחירות שעשינו, כישורים שנרכשו, כשרונות טבעיים, חלומות שהיו לנו בילדות, נסיבות שעבדו לטובתנו. תתייחסו אל זה כמו אל שביל הפירורים של עמי ותמי שיודע להוביל אותם גם ביער סבוך במיוחד.

זה לא תמיד פשוט, העניין הזה עם הייעוד

• ייעוד קשור להתפתחות, ומשום כך מימוש הייעוד כרוך ת-מ-י-ד גם בקשיים, אתגרים ואי נוחות, וברור שגם בפחדים.
• אם הכל כייף,  מקסים משייט בנינוחות ומרגיש גן עדן – יכול להיות שאתם עושים לעצמכם הנחות, ולא מדייקים את הייעוד (קראו את הסעיף הקודם)
• הרבה מאוד אנשים לא מגשימים את הייעוד שלהם בגלל פחד. פחד ממה יגידו עליהם, פחד שלא יצליחו, פחד מכך שלא יוכלו להרוויח ממנו מספיק כסף, ופחד מכך שהם חושבים שהם לא מספיק טובים.
• לא חייבים להתפטר מחר בבוקר מהעבודה וללכת אל הלא נודע כדי להגשים את הייעוד. אפשר להתחיל בקטן, אחר הצהריים, לפתח, להרחיב, לגדול, ורק אחר כך לעשות את השינוי
• המקצוע שלנו יכול להיות הייעוד שלנו, אבל לא בהכרח. גם לזה יש דוגמאות והתייחסות בפרק.
• לפעמים לא ממש משנה במה אתם עובדים. הייעוד שלכם יכול להתקיים בכל מקום תחת כל מני נסיבות. זה מבלבל אולי אחרי שקוראים את כל הסעיפים האלה, אבל גם זה נכון במקרים מסויימים.

מאיפה מתחילים?

• כשלא נמצאים בייעוד, במקרה הטוב מרגישים שחיים 'ליד החיים'. במקרה הפחות טוב, מרגישים נטולי אנרגיה, מתוסכלים, משועממים. במקרה העוד פחות טוב, חווים בעיות בריאותיות, קשיים כלכליים, מעצורים ותסכולים. שום דבר מזה לא מגיע כדי להעניש אותנו.  מדובר במערכת סימנים שנועדה לכוון  אותנו. אם מתעלמים מהסימנים הללו, הם פשוט מתגברים. כדאי לשים אליהם לב. זו מפת דרכים מיוחדת שנוצרה עבורנו, כדי להביא כל אחד ואחת מאיתנו למקום הנכון עבורנו, ולאפשר לנו לחיות בשמחה וברווחה
• אם אין שום מושג, אפילו קלוש – מהו הייעוד שלנו, אפשר להתחיל בלעשות את כל מה שמשמח אותנו באמת. כן. זה יכול להיות עבודה בגינה הביתית, או ציור, או הליכה בטבע, או אפייה, או פיצוח משוואות מתמטיות או הקמת בלוג בנושא שאתם הכי נמשכים אליו. תתחילו משם, הכל כבר יגיע (אם תהיו קשובים לעצמכם ולסימנים שיגיעו כשהלב שלכם יהיה פתוח).
• אנחנו לא נולדים כשאנחנו יודעים הייעוד שלנו, כי חלק גדול מהעניין הוא הגילוי שלו והבחירה החופשית. זו לא התחכמות, וזה הגיוני לגמרי כשחושבים על זה לעומק. יחד עם זאת, ה'בפנים' שלנו יודע גם יודע, ולכן הקשבה לחושים הפנימיים וקבלת החלטות שאינן מושפעות מלחצים מבחוץ, מכוונת אותנו לייעוד באופן טבעי

על אנשים שחיים את הייעוד שלהם

• אנשים שחיים את הייעוד שלהם, חיים לרוב ברווחה של ממש. גם רגשית, גם נפשית וגם כלכלית
• אפשר להבחין בקלות באנשים שחיים את הייעוד שלהם. הם אוהבים את מה שהם עושים. הם נמצאים בתנועה מתמדת, ויש להם אנרגיית חיים שקל להרגיש, והם משפיעים על אנשים אחרים.
• יש אנשים שיודעים מגיל צעיר מאוד מה הייעוד שלהם, ומכוונים את עצמם לשם. גם אם הם לא יודעים לתת לכך כותרת, הם יודעים מה הם רוצים לעשות, מה חשוב להם לממש, והם מתקדמים לשם בשלבים.
• לעומתם, יש אנשים שהייעוד שלהם לא ברור להם. במשך שנים ארוכות עם עושים לא מעט דברים, לפעמים שונים בתכלית זה מזה. הם אוהבים את מה שהם עושים, אבל לא ברור להם מה המטרה הגדולה. לצידם, יש כאלה שמרגישים שהחיים שלהם הם שבר כלי מוחלט. כאלה שמרגישים שהם נזרקים ממקום למקום, או שהם חווים כשלונות מפוארים. חלק גדול – גם מאלה, וגם מאלה, הם הלייט-בלומר של הייעוד. בשני המקרים מדובר לפעמים באנשים שמגלים בגיל מאוחר, שכל מה שהתרחש בחייהם עד אז, היה יצירה של ארגז כלים מגוון ואיכותי שנבנה במהלך הדרך כדי לממש את הייעוד שלהם. אלה הם הפורחים המאוחרים.  ואיזו פריחה שהם מביאים איתם!
• נסו לחפש את 'הכותרת' של הייעוד שלכם. בפרק ישנן דוגמאות לכך. מאוד מעניין לעשות את הבדיקה הזאת על החיים. לפעמים זה ממש מפתיע.

על זה שהייעוד מוצא אותך

• לא, זו לא קלישאה. המערכת בנויה כך שלאורך כל החיים שלנו נקבל כלים, הכשרות, רמזים, הנחיות וסימנים, שיובילו אותנו לייעוד שלנו. לכן – במהלך החיים, יזרמו אלינו הזדמנויות מופלאות, מפגשים בלתי צפויים שיפתחו עבורנו דלת, מידע שיגרום לנו לפעול וממש ניסים קטנים ש'מסדרים' עבורנו את כל מה שצריך כשאנחנו מכוונים, גם אם הדברים נראים בלתי אפשריים. אם רק נהיה פתוחים ונקשיב פנימה, הוא יימצא אותנו, הייעוד שלנו. בענק הוא יימצא!

לשמיעת כל פרקי הפודקאסט בסאונד קלאוד – קישור מכאן

לשמיעת כל פרקי הפודקאסט באפל – קישור מכאן

לשמיעת כל פרקי הפודקאסט בספוטיפיי- קישור מכאן

אודות הפרק:

משתתפות: עופרה אור: עוסקת בהדרכה והנחייה של יחידים וקבוצות מבוססי תודעה, תוך שימוש ביכולות תקשור ולימודי ׳תודעת העל. מראיינת: גלית ליפשיץ מלמד; Founder & Editor-in-Chief הקפסולה.

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

The post פודקאסט פרק 6 # הייעוד, ואיך מגיעים אליו appeared first on HACAPSULA.

בקפסולה מיוחדת שנעה בין המשמעות לבין הקלילות הלא מחייבת, מחכים לכם 10 אייטמים הנוגעים למילים החובקות את התקופה הזו: משמעות, פחד, שינוי, מינמליזם, כניעה, רגיעה, הזנה, יחד, יצירתיות ואופטימיות.

משמעות – מהו התפקיד שלנו באבולוציה (כדאי שנבין אותו, והיום יותר מתמיד)

קל להתבלבל ביחס למטרת העל של החיים שלנו וקל גם לטעות ולחשוב שהגענו לשיא האבולוציה שלנו באמצעות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה של האנושות.

האמינו או לא (היום אולי קצת יותר ברור לנו, לא?) אנחנו, כאנושות, נמצאים עדיין בחיתולים שלנו, ויש מרחב גדול ומשמעותי לצמוח בו ולהתפתח.

בשיחה שנערכה עוד הרבה לפני שהקורנה חייבה אותנו להתחיל לחשוב על כך ברצינות, צולל ניל דונאלד וולש (מחבר ספרי 'שיחות עם אלוהים') לעומקן של שאלות היסוד. שאלות שאינן נוגעות רק בהאצת ההתפתחות האישית שלנו, אלא גם בשינוי של העולם לטובה על ידי הבנת החלק שלנו והתפקיד של כל אחד מאיתנו באבולוציה.

את המילה 'אלוהים' אתם מוזמנים להחליף בכל מילה אחרת המייצגת מבחינתכם את כל מה שמעבר (יקום, אינטילגנציה, כח עליו או כל שם אחר המייצג עבורכם את הדבר הגדול והעצום הזה שנמצא מעבר לבינתנו).

פחד – עניין של בחירה

דמיינו שאתם מלחים בספינה טרופה, נסחפים בלב האוקיינוס השקט העצום. אתם יכולים לבחור באחד מבין שלושה כיוונים ולהציל את עצמיכם ואת חבריכם לספינה. אבל לכל בחירה וברירה שעומדת בפניכם, יש גם השלכה שמעוררת פחד אדיר. איך בוחרים?

דרך סיפור עלילתה של לווייתנית ה"אסקס", הסופרת קרן תומפסון ווקר, (מחברת רבי המכר של הניו יורק טיימס: 'עידן הניסים' ו- 'החולמים') מסבירה כיצד הפחד מצית את הדמיון, תוך שהוא מאלץ אותנו לדמיין את ההתפתחויות העתידיות האפשריות ואת ההתמודדות איתן.

יש תרגום בעברית.

שינוי – ספר התמורות הסיני, אי צ'ינג

האי צ'ינג (תורת השינויים, בסינית) הוא אחד הספרים העתיקים ביותר בעולם, הנחשב כמי שהיווה את הבסיס המיסטי והפילוסופי לתורות הדיקור, האיזון, התזונה ואומנויות הלחימה הסיניות.

מספרים עליו שבמשך אלפי שנים שימש את קיסרי סין ככלי לקבלת החלטות כמעט בכל נושא שאפשר להעלות על הדעת.

בבסיס האי צ'ינג, נמצא עיקרון מרכזי אחד (עיקרון שאותו אנחנו חויים בימים האלה בעוצמה): הכל נמצא בשינוי מתמיד, ולכן כל מה שעולה חייב לרדת, ומה שיורד – בעוד רגע יתחיל שוב לעלות.

הספר מכיל 64 ההקסגרמים (תשובות אפשריות), הממפים את המצב בו נמצא השואל ומסייעים לקבלת החלטות, אבל יותר מזה – אפשר לומר שיש בו את הכלים הנדרשים על מנת להבין סיטואציות הנקרות על פננו בצורה עמוקה, ולהגדיר את הלך הרוח והכלים אותם אנחנו נדרשים להפעיל.

קרל גוסט יונג  כתב בהקדמה של הספר: "הספר רחוק מלהיות קל להבנה, משום שיש בו חלקים סתומים לרוב. הדבר גרם לחוקרים מלומדים מהמערב לפטור אותו כאוסף של ביטויים מאגיים בלתי מובנים וחסרי ערך. אין אדם יכול לפטור בקלות הוגים גדולים כגון קונפציוס ולאו צ'ה, שהאי צ'ינג היה מקור השראתם העיקרי. אני יודע שבעבר לא הייתי מעז להתבטא בצורה כל כך חד משמעית בעניין כל כך לא בטוח, אך עתה יכול אני ליטול על עצמי את הסיכון, משום שהנני בעשור השמיני לחיי ודעותיהם המשתנות של אנשים כמעט אינן מרשימות אותי עוד".

רות פרידמן ז"ל שקדה על תרגמו במשך שנים ארוכות, תוך שהיא עובדת איתו ונועצת בו, והפכה אותו לכלי נגיש שיכול לסייע לכל אחד בשגרת חיי היום יום, בצמתי קבלת החלטות ובעיתות משבר.

הספר, בהוצאות חד קרן, יוכל להגיע אליכם הביתה במהירות עם שליח זריז ואדיב.

ועל הדרך, ממליצים בחום להירשם לרשימת התפוצה והניוזלטרים של חד קרן. רק דברים טובים מגיעים משם.

מינימליזם – פחות זה יותר

הפרק על המינימליזם בפודקאסט 'חושבים טוב' של יהודית כץ, הוקלט הרבה לפני הקורונה, ומתכתב באופן בלתי רגיל עם השאיפה של רבים מאיתנו, להאט את קצב החיים ולהסתפק בפחות.

זה נחמד לדמיין את עצמנו מסתפקים במועט ומוצאים ריגוש בפשטות, רק שבינינו, אנחנו אוהבים את המגוון, את האופציות, את הסייל בזארה והריח של החדש. בשביל "להאט" את החיים עלינו להאט עוד כמה דברים – את שיירת החבילות מחו"ל, ההזמנה של הרכב החדש, עדכון הגרסה של הפלאפון ואת ארוחת הערב במסעדת גורמה-מישלן-תמונה-לאינסטוש.

כדי לשוחח על המתח שבין רצון לעוד לבין הסתפקות במועט הזמינה יהודית כץ את עמית נויפלד, עורך אתר תנועת ההאטה וכותב הספר "היסטוריה של מהירות", לשיחה על מינימליזם. מדוע אנחנו מתחברים באופן רגשי לחפצים? האם החופש האמיתי נמצא בקניה בלי גבול? איך התבלבלנו בין רמת חיים לאיכות חיים? ואיך מתחילים תהליך של שחרור חומרי?

ומכאן ניתן להאזין לפרק הרלוונטי היום יותר מתמיד

כניעה – חמישה צעדים בדרך אליה

באמצעות קבלה, כניעה ומחויבות לדרכה הרוחנית המתפתחת, סופרת רב המכר ושל ניו יורק טיימס והדוברת הבינלאומית גבי (גבריאלה) ברנשטיין , מצליחה להפוך את הפחד לאמונה. הסיפורים שלה והשיעורים האוניברסליים שהיא משרטטת, מספקים מסגרת לשחרור החסימות למה שכולם מייחלים לו: אושר, ביטחון וכיוון ברור. שיעורים אלה יכולים לעזור לנו לוותר על הצורך בשליטה על מנת להירגע, להשיג תחושת וודאות וחופש, להפסיק לרדוף אחר החיים ולחיות באמת.

ברנשטיין מציעה לעשות שימוש בסינכרון ותמיכה כשאנחנו מרגישים אבודים, בביטחון מול חוסר וודאות, ושמחה במה שאחרת יכול היה להיות כאב. יש לה סודות שהיא חושפת, והיא נחושה בדעתה לשחרר את הכח שיש בנו תוך שימוש בידיעה המנחמת שבסופו של דבר ומאחורי כל משבר או קושי, היקום הוא זה שנותן לנו גב.

כאן תוכלו למצוא את הצעדים והכלים שלה להרגעת הפחד מפני הקורונה

והנה וורקשופ אונליין חינם שהיא עורכת ב- 29/3/2. מוזמנים להצטרף.

רגיעה – 20 ד' של מדיטציה שכולה השקטה

תנועת המיינדפול מרכזת באתר היו טיוב שלה מדיטציות מודרכות, תרגילי תנועה, הפינוזה וטיפים לשיפור איכות החיים.

אתם מוזמנים לסגור את הדלת (שכל העולם ימשיך את שלו בחוץ) ולהתמסר ל- 20 דקות של מדיטציה להרגעה והשקטה. מומלץ במיוחד אחרי העדכונים של שעה שמונה בערב.

הזנה – ארוחה מהירה לעצלנים

אי אפשר היה למצוא משהו מדוייק יותר. קליל, בריא, טעים ודורש מינימום השקעה יותר מאשר ההצעות של מינה רום. המתכונים שהיא מגישה כאן הם מהסוג המשאיר את הגוף נעים ושבע במידה הנכונה, עם מינימום זמן, מינימום מצרכים והכי חשוב – מינימום כלים בכיור.

. למי שדל באנרגיה גם בבוקר, הציצו כאן למתכוני בוקר זריזים במיוחד

יחד – כשפרופסור יורם יובל, פאולה וליאון נכנסים לבידוד

מלבד הבדיקה הפנימית באשר לכל מה שקורה לנו, מה נכון, מה מתאים, את מה כבר הגיע הזמן לשחרר, ומה כבר לא עובד בתדר שבו אנחנו נמצאים, יש את שגרת היומיום במציאות החדשה.

.את המרחב מאכלסים כל בני הבית על הפחדים, השגרה שהופרה, חוסר הודאות, אינסוף לחצים  ונקודת הסיום שלא ניתן לקבוע.

פאולה וליאון מארחים ב'יחסנו לאן' את פרופ׳ יורם יובל, הפסיכיאטר וחוקר המח, המביא איתו תובנות איך להפוך את הימים האלה לקצת יותר נעימים.

בעזרת המחקר המרתק של ד״ר ג׳ון גוטמן (מחבר רב המכר ״שבעת הצעדים לנישואים מאושרים״) הוא לימד אותנו כמה עקרונות פשוטים שיהפכו את החיים בבידוד לנעימים יותר

האזנה לפרק מכאן

חיבור פנימי- יומן ויזואלי

החיבור הפנימי העמוק מוצא את דרכו גם דרך היצירה. אפשר להתייחס אליו כאל תנועה של חיבור פנימה, ואפשר לראות אותו גם כתנועה הנובעת מהפנים החוצה.

אין חוקים, אין חומרים שבהם מותר או אסור. אפשר לגזור, לייבש, לחתוך, לרשום, לצבוע, לחורר, להוסיף או לגרוע. העיקר לתת למה שיש לנבוע החוצה. היומן הויזואלי  יכול להיות מחברת העוקבת אחרי הימים, אחרי מחשבות, תפיסות עולם או אנשים. הוא יכול לעסוק במה שיהיה, במה שנרצה לעשות כשהכל ישוב למקומו, או במה שקורה ממש עכשיו. בחשש, בפחד. בלא נודע. העיקר שלא לבקר את התוצאה, לא לצפות ולא לתכנן.  כל שדרוש הוא לשחרר את התנועה, ולצאת לדרך. כל מחברת תתאים. אינסוף השראות יש ברשת. הנה אחת מהן.

ומכאן אפשר ליצור יומן ויזואלי דיגטלי גם ב- canva.

אופטמיות – להכניס ליומן לאוגוסט הקרוב

אחת התרופות שלנו לימים של חוסר ודאות והתכנסות, היא סימון יעד להרפתקאה חדשה. כזאת שמעוררת פירפורים קטנים של שמחה ומביאה איתה תחושה של התרגשות.

לא יכולנו שלא לעצור לרגע ולחקור את הריטריט בן השבוע של LOVE YOGA שיתקיים בפורטוגל בקיץ הקרוב. ריטריט שנדמה לנו שמכיל את כל הדברים הטובים. אינטימיות, פשטות וחיבור לטבע.

באיזור רצועת החוף הטבעית הסמוכה לים האטלנטי, במרחב הזרוע בכפרים מקסימים הצבועים בלבן, שוכן המרכז בו ייערך הריטריט, צמוד לאגם שמימיו צלולים – במרחב טבעי ושליו, בו מתהלכים להם בעצלתיים כבשים, עיזים, טווסים ותרנגולות.

לצד שיעורי יוגה ומדיטציה יוגשו ארוחות המבוססות על גידולי החווה, ובין התירגולים והארוחות, מוזמנים האורחים ליהנות משיעורי גלישה, רחצה באגם הצלול וטיולים לאורך החוף (תודו שאפשר לדמיין את קפיצות הראש לתוך האגם, את ההשתרעות הנינוחה על מזח העץ, ואת החדווה של השהייה בבקתת העץ ).

קייל וקריסי המנחות את הריטריט, עובדות יחד ברחבי העולם. הן  משלבות בתרגולי היוגה והאסנות גם תורות רוחניות ופראניאמה – חלק אינטגרלי מהעיסוק ביוגה שעניינו שליטה והכוונה של דפוסי הנשימה, הידועים כבעלי השפעות מטיבות רבות, בהן שמירה על בריאות תקינה, הפגת מתחים והגברת תחושת רגיעה והשקט הנפשי.

מכאן הלינק לכל פרטי הריטריט. התמונה מתוך האתר.

אוגוסט מרגיש קרוב מתמיד.

לקבלת ניוזלטר עם כל מה שהכי:

הקפסולה בדרך אליך עם מה שחדש, ומה שאוטוטו מגיע. אירועים, קורסים אונליין, ריטריטים ופרקים חדשים בפודקסט. לפעמים קצת אויר. הרבה פעמים פשוט זווית אחרת להתבונן ממנה על הדברים, אבל תמיד תמיד, במינון נעים ובלי להעביר את הפרטים שלך לאף אחד אחר.

The post להרים את הראש מעל למים appeared first on HACAPSULA.