לפעמים קורה שבלי כוונה, את מניחה את ידך על ספר שקורא לך כמו מאי שם. משהו בכריכה, במילים הראשונות שנגלות לך. רכשת אותו עבור מישהו אחר והסתבר שחיכה שם כל הזמן הזה, בדיוק עבורך.
כך קרה עם ספרה של לימור תמיר, 'לס-ביט', המתאר חיים של גילוי, ועוסק רובו כולו בשאלת הזהות העצמית. אין הפוגה. אין הנחות. רק רכבת הרים של אירועים, גילויים, הבנות והדרך אל עצמך, יהא המחיר אשר יהיה.
צעד אחר צעד, מובילה תמיר את הקוראים למסע חיים עשיר וצבעוני הרצוף תובנות וניסים קטנים. בכנות נדירה וכתיבה קולחת ובלתי אמצעית, היא מתארת את אבני הדרך המרכזיות בחייה, בהן הרגע בו הבינה שהנה לסבית, הנשים שבהן התאהבה עד כלות הנשימה והזוגיות הנורמטיבית שאירגנה לעצמה כדי לטעת שורשים עמוקים במסלול המצופה ממנה.
הספר, הנקרא בנשימה אחת, לא פוסח על הקשרים המשמעותים בחייה, תוך שהוא צולל לעומק מערכת היחסים המורכבת עם אמה, אביה החורג ואחיותיה. שיאו של הספר, כמו גם נקודת המפנה של חייה, מציג את המפגש שלה עם אילנה רוגל, לאחר שחלתה בטרשת נפוצה. המפגש העוצמתי, שולח את תמיר היישר לתוך עצמה, בלי תירוצים ובלי קיצורי דרך, ומביא לשינוי עצום, בחייה בכלל ובנסיגת המחלה בפרט.
סוד קסמו של לס-ביט נובע משלושה מרכיבים מרכזיים. האחד, סיפור חייה של תמיר עצמה, המרגיש כמו פארק שעשועים רחב ידיים המלא צלילים ואורות. השני, הכתיבה שנדמית כמו שיחה ארוכה ומרתקת על כוס קפה, שפשוט אי אפשר להפסיק, והשלישית – החיבור העמוק לעולם הרוח, והיכולת להראות באמצעותו תהליכים ומשמעותיות, ובעיקר לייצר את ההבנה המרכזית באשר לחיבור העמוק שבין הגוף לנשמה, אבל לא רק בתאוריה, אלא הלכה למעשה.
אנחנו נמצאים בתקופה מבלבלת, עם כל כך הרבה תוכן שנוגע לרוחניות, וכל כך הרבה פעמים טועים לחשוב שאם אנחנו קוראים רוח, או שומעים רוח, אנחנו בתוך הרוח. זה מתעתע מאוד כי הרוח אינה נמצאת כדי שיטעמו ממנה וילהגו אותה. היא עוסקת בהטמעה של דברים. בגילום שלהם. ללא זה, הרוח נשארת כחומר, ובדיוק כמו זוגות נעליים חדשים בארון, נאספים להם עם הימים עוד ספרי רוח על המדפים בבית, עוד ציטוטים בעמודי האינסטגרם, דיקלומים אינטילגנטיים הנוגעים לתפיסות עולם חדשות ואינסוף פודקאסטים, הבאים והולכים להם.
מכאן, שהעוצמה הגלומה בספר היא הטמעה מעשית יומיומית של הרוח בחיים שלנו. טקסט השולח אלומות אור הנוחתות על מקומות שהעלמנו מעצמנו, שלמדנו לגדר ולעקוף, שהדחקנו או חיפפנו ביננו לבין עצמנו. עם השורות, נופלים אסימונים על ימין ועל שמאל, ללא קשר למגדר או לנטייה מינית. היכן אנחנו נמצאים בדיוק עכשיו? אילו כאבים, מחלות ומצבים בלתי אפשריים הבאנו על עצמנו כדי לדחוק בנו לייצר שינוי? מה צועק מבפנים ? מה מודחק, מוקטן ומוסתר ומקבל חיים משלו מתחת לפני השטח? איך מתחילים שינוי, ומה מחירה של ההתעלמות ממי שאנחנו באמת?
תמיר, שהפכה לתלמידתה של אילנה רוגל, מנהלת היום את מרכז מגדלור, והנה מאמנת בתהליכי החלמה רגשית ופיזית המסייעת למטופליה לאמץ זווית ראייה ובעיקר פרשנות שונה לאירועי המציאות. היא עובדת עם מי שיצרו חולי כזה או אחר בחייהם, אך גם עם אנשים 'בריאים' הפוגשים בה כדי לעבד מצבים רגשיים וליצור שינוי.
את הספר לס-ביט אפשר לרכוש מכאן ואפשר גם את הגירסה הדיגיטלית שלו, מכאן.
וכאן, 'קריירה של מחלה' – לימור תמיד על הטרשת הנפוצה ועל המפגש עם אילנה רוגל בתוכניתה של מיכל צפריר: